Esajas 3
1 Thi se, Herren, den Herre Zebaoth, skal borttage fra Jerusalem og fra Juda al Slags Støtte, hver Støtte af Brød og hver Støtte af Vand;
| כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים׃ |
2 Vældige og Krigsmænd, Dommere og Profeter og Spaamænd og Ældste;
| גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃ |
3 Øverster over halvtredsindstyve og anselige Personer og Raadsherrer og vise Mestre og Koglere.
| שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃ |
4 Og jeg vil give dem Drenge til Fyrster, og barnagtige skulle regere over dem.
| ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם׃ |
5 Og Folket skal trænges, den ene imod den anden og hver imod sin Næste; de skulle være overmodige, den unge iniod den gamle og den ringeagtede imod den ærede.
| ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃ |
6 Og naar en tager fat paa sin Broder i sin Faders Hus og siger: Du har Klæder, vær vor Fyrste; lad denne faldende Bygning være under din Haand:
| כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃ |
7 Saa skal han paa den Dag tage til Orde og sige: Jeg vil ikke læge eders Skade, og der er hverken Brød, ej heller Klæder i mit Hus, sætter ikke mig til Fyrste over Folket!
| ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃ |
8 Thi Jerusalem styrter, og Juda falder, efterdi deres Tunge og deres Idræt er imod Herren til at trodse hans Herligheds Øjne.
| כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו׃ |
9 Deres Ansigters Forhærdelse vidner imod dem, og de bære deres Synd til Skue som Sodoma, de dølge den ikke. Ve deres Sjæl! thi de have ført sig selv Ulykke paa.
| הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃ |
10 Siger om de retfærdige, at det skal gaa dem vel; thi de skulle æde deres Idrætters Frugt.
| אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו׃ |
11 Ve den ugudelige! det skal gaa ham ilde; thi det, hans Hænder have gjort, skal gengældes ham.
| אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו׃ |
12 Børn trænge mit Folk, og Kvinder herske over det; mit Folk! dine Førere forføre dig, og Vejen, du vandrer paa, have de ødelagt.
| עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃ |
13 Herden er traadt frem for at gaa i Rette, og han staar for at dømme Folkene.
| נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃ |
14 Herren vil gaa til Doms over de ældste af sit Folk og over dets Fyrster: — „I have fortæret Vingaarden, Rov fra den fattige er i eders Huse.
| יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃ |
15 Hvi nedtræde I mit Folk og sønderknuse de elendige? siger Herren, den Herre Zebaoth.‟
| מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃ |
16 Og Herren sagde: Fordi Zions Døtre ophøje sig og gaa med knejsende Nakke og vinke med Øjnene og gaa frem med trippende Gang og rasle med Ankelringene:
| ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃ |
17 Saa skal Herren gøre Zions Døtres Hovedisse skabet, og Herren skal blotte deres Blusel.
| ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה׃ |
18 Paa den Dag skal Herren borttage Prydelsen: Ankelringene og de virkede Huer og Spænderne,
| ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃ |
19 Halskæderne og Armspannene og Hovedklæderne,
| הנטפות והשרות והרעלות׃ |
20 de dejlige Huer og Armbaandene og Hovedbaandene og Desmerknapperne og Ørenringene,
| הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃ |
21 Fingerringene og Næseringene,
| הטבעות ונזמי האף׃ |
22 Helligdagsklæderne og Kaaberne og Forklæderne og Taskerne,
| המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃ |
23 Spejlene og de fine Linklæder og Hvivklæderne og Slørene.
| הגלינים והסדינים והצניפות והרדידים׃ |
24 Og det skal ske, at der skal være Stank i Stedet for Vellugt og et Reb i Stedet for Bælte og et skaldet Hoved i Stedet for Haarfletninger og trang Sæk i Stedet for vid Kaabe, Brændemærke i Stedet for Skønhedsplet.
| והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי׃ |
25 Dine Folk skulle falde ved Sværdet og din Styrke i Krigen.
| מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃ |
26 Og i hendes Porte skal være Bedrøvelse og Sorg, og hun selv skal sidde nøgen paa Jorden.
| ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃ |
