Esajas 26
1 Paa den Dag skal denne Sang synges i Judas Land: Vi have en stærk Stad, Frelse sætter han til Mure og Værn.
| ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל |
2 Oplader Portene, at der maa indgaa et retfærdigt Folk, som bevarer Troskab.
| פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים |
3 Den Fortrøstning staar fast: Du bevarer Fred, Fred; thi paa dig forlader man sig.
| יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח |
4 Forlader eder paa Herren stedse og altid; thi den Herre, Herre er en evig Klippe.
| בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים |
5 Thi han nedbøjer dem, som bo i det høje, den ophøjede Stad; han skal fornedre den, han skal fornedre den til Jorden, han skal slaa den ned indtil Støvet.
| כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר |
6 Foden skal nedtræde den, den elendiges Fødder, de ringes Fodtrin.
| תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים |
7 Den retfærdiges Sti er jævn; du jævner den retfærdiges Vej.
| ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס |
8 Ja, paa dine Dommes Sti, Herre! have vi forventet dig; til dit Navn og til din Ihukommelse er vor Sjæls Længsel.
| אף ארח משפטיך יהוה קוינוך--לשמך ולזכרך תאות נפש |
9 Med min Sjæl længes jeg efter dig om Natten; med min Aand i mit Indre vil jeg søge dig aarle; thi naar dine Domme komme ned til Jorden, da lære Jorderiges Indbyggere Retfærdighed.
| נפשי אויתך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ--צדק למדו ישבי תבל |
10 Bliver den ugudelige benaadet, da lærer han ikke Retfærdighed; han gør Uret i Rettens Land og ser ikke Herrens Højhed.
| יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יהוה |
11 Herre! din Haand er høj, dog skue de det ikke; de skulle skue din Nidkærhed for dit Folk og beskæmmes; ja, Ilden skal fortære dem, som ere dine Fjender.
| יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם |
12 Herre! du skal skaffe os Fred; thi endog alle vore Gerninger har du gjort for os.
| יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו |
13 Herre, vor Gud! der have andre Herskere hersket over os foruden dig; ved dig alene prise vi dit Navn.
| יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך |
14 De døde leve ikke op igen, Dødningerne opstaa ikke; derfor har du hjemsøgt og ødelagt dem og udslettet al deres Ihukommelse.
| מתים בל יחיו--רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו |
15 Du formerede Folket, Herre! du formerede Folket, du er bleven herliggjort; du har flyttet alle Landets Grænser langt bort.
| יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ |
16 Herre! i Angesten søgte de dig, de udøste deres stille Bøn, der du tugtede dem.
| יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו |
17 Ligesom den frugtsommelige, naar hun er nær ved at føde, bliver bange og raaber i sine Veer, saa gik det os, Herre! for dit Ansigt.
| כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה--כן היינו מפניך יהוה |
18 Vi gik frugtsommelige med noget, vare bange, men da vi fødte, blev det til Vind; vi skaffede Landet ikke nogen Frelse, og Jorderiges Indbyggere kom ej til Live.
| הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל |
19 Dine døde skulle leve, mine afdøde skulle opstaa; vaagner op, og synger med Fryd, I som bo i Støv! thi din Dug er Dug over grønne Urter, og Jorden skal give Dødningerne tilbage.
| יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל |
20 Gak, mit Folk! gak ind i dine inderste Kamre, og luk dine Døre efter dig; skjul dig et lidet Øjeblik, indtil Vreden gaar over.
| לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך (דלתך) בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור (יעבר) זעם |
21 Thi se, Herren gaar ud fra sit Sted for at hjemsøge Jordens Indbyggeres Misgerning; og Jorden skal aabenbare det udgydte Blod og ikke længere skjule sine ihjelslagne.
| כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה |
