1 Mosebog 49
1 Og Jakob kaldte ad sine Sønner og sagde: Samler eder, og jeg vil forkynde eder, hvad eder skal vederfares i de sidste Dage.
| ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים׃ |
2 Kommer til Hobe og hører, Jakobs Sønner! og hører paa Israel, eders Fader.
| הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם׃ |
3 Ruben, du er min førstefødte, min Magt og min første Kraft, ypperlig i Værdighed og ypperlig i Styrke!
| ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃ |
4 Du bruser op som Vandet; du skal ikke være ypperlig; thi du besteg din Faders Leje, da besmittede du det; han har besteget min Seng.
| פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃ |
5 Simeon og Levi ere Brødre; Volds Vaaben ere deres Sværd.
| שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃ |
6 Min Sjæl skal ikke komme i deres hemmelige Raad, min Ære skal ikke forenes med deres Forsamling; thi i deres Vrede have de slaget Mænd ihjel, og i deres Egenraadighed have de lemlæstet Oksen.
| בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור׃ |
7 Forbandet være deres Vrede, thi den var streng, og deres Hastighed, thi den var haard; jeg vil fordele dem i Jakob og adsprede dem i Israel.
| ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃ |
8 Juda, dig skulle dine Brødre love, din Haand skal være paa dine Fjenders Nakke; for dig skulle din Faders Sønner bøje sig.
| יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃ |
9 Juda er en ung Løve; du opsteg fra Rov, min Søn! han har bøjet sig, han laa som en Løve og som en Løvinde; hvem tør jage ham op?
| גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃ |
10 Der skal ikke vige Kongespir fra Juda og ikke Herskerstav fra hans Fødder, førend Silo skal komme, og Folkene skulle hænge ved ham.
| לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃ |
11 Han binder sit unge Asen til Vintræet og sin Asenindes Føl til Vinranken; han tor sit Klædebon i Vin, og sin Kjortel i Vindrueblod.
| אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה׃ |
12 Han er rødere i Øjnene end Vin, og hvidere paa Tænderne end Mælk.
| חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב׃ |
13 Sebulon skal bo ved Havets Strand, og han skal være ved Skibenes Strand, og hans Side ligger op til Sidon.
| זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן׃ |
14 Isaskar skal være et knokkelstærkt Asen, som ligger imellem Kvægfoldene.
| יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃ |
15 Thi han saa, at Hvilen var god, og at Landet var dejligt, og han har bøjet sine Skuldre til at bære og er bleven en skatskyldig Tjener.
| וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד׃ |
16 Dan skal dømme sit Folk, som en af Israels Stammer.
| דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃ |
17 Dan skal være en Slange paa Vejen, en Hornslange paa Stien, som bider Hestens Hov, saa dens Rytter falder bag af.
| יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור׃ |
18 Herre, jeg bier efter din Frelse!
| לישועתך קויתי יהוה׃ |
19 Gad — en Skare skal trænge ind paa ham, men han skal trænge den tilbage.
| גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃ |
20 Fra Aser kommer det fede, som er hans Brød; og han skal give kongelige Lækkerheder.
| מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך׃ |
21 Nafthali er en frit løbende Hind, han, som giver dejlig Tale.
| נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר׃ |
22 Josef er en Kvist paa det frugtbare Træ, en Kvist paa det frugtbare Træ ved Kilden; Grenene gaa op over Muren.
| בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור׃ |
23 Og Bueskytterne forbitrede ham og skøde og hadede ham.
| וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃ |
24 Og hans Bue blev dog stærk, og hans Hænders Arme smidige; det kom fra Jakobs mægtiges Hænder, hist fra, fra Hyrden, fra Israels Klippe.
| ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃ |
25 Fra din Faders Gud — og han hjælpe dig! — og fra den Almægtige — og han velsigne dig! — komme Velsignelser fra Himmelen ovenfra og Velsignelser fra Dybet nedenfra, Brysters og Moderlivs Velsignelser.
| מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃ |
26 Din Faders Velsignelser ere mægtigere end mine Forfædres Velsignelser, indtil de evige Højes Grænser; de skulle komme paa Josefs Hoved og paa hans Isse, som er en Fyrste iblandt sine Brødre.
| ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ |
27 Benjamin skal røve som en Ulv; om Morgenen skal han æde Rov, og om Aftenen skal han uddele Bytte.
| בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃ |
28 Alle disse ere de tolv Israels Stammer; og dette er det, som deres Fader talede til dem, da han velsignede dem, hver efter sin Velsignelse velsignede han dem.
| כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃ |
29 Og han befalede dem og sagde til dem: Naar jeg er samlet til mit Folk, da begraver mig hos mine Fædre i den Hule, som er paa Efron den Hethiters Ager,
| ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי׃ |
30 i den Hule, som er paa den Ager Makpela, som er tvært over for Mamre i Kanaans Land, hvilken Ager Abraham købte af Efron den Hethiter til Begravelses Ejendom.
| במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר׃ |
31 Der have de begravet Abraham og Sara, hans Hustru; der have de begravet Isak og Rebekka, hans Hustru; og der har jeg begravet Lea.
| שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה׃ |
32 Den Agers Ejendom og den Hule, som er derpaa, er købt af Heths Børn.
| מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת׃ |
33 Der Jakob var kommen til Ende med at byde sine Børn dette, da tog han sine Fødder til sig op paa Sengen og opgav sin Aand og blev samlet til sit Folk.
| ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו׃ |
