Ezekiel 19
1 Og du, opløft et Klagemaal over Israels Fyrster,
| ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל |
2 og sig: Hvad er din Moder? en Løvinde; iblandt Løvinder laa hun; iblandt unge Løver opdrog hun sine Unger.
| ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה |
3 Og hun opdrog een af sine Unger, den blev en ung Løve, og den lærte at røve Rov, den aad Mennesker.
| ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל |
4 Der Hedningerne hørte om ham, blev han fangen i deres Grav, og de førte ham i Lænker til Ægyptens Land.
| וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים |
5 Og da hun saa, at det trak ud og blev til intet med hendes Haab, tog hun en anden af sine Unger og gjorde en ung Løve af den.
| ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו |
6 Og den vandrede midt iblandt Løver, den blev en ung Løve, og den lærte at røve Rov, den aad Mennesker.
| ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל |
7 Og denne skændede deres Enker og ødelagde deres Stæder; og Landet, og hvad der var i det, forfærdedes for hans Brølens Røst.
| וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו |
8 Og Hedningerne trindt omkring fra Landskaberne opstillede imod ham og udbredte over ham deres Garn, han blev fangen i deres Grav.
| ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש |
9 Og de satte ham i et Bur, i Lænker, og førte ham til Kongen af Babel: De førte ham til Fæstningerne, paa det hans Røst ikke mere skulde høres paa Israels Bjerge.
| ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל |
10 Da du var stille, var din Moder som et Vintræ, plantet ved Vand, det var frugtbart og løvrigt af det meget Vand.
| אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים |
11 Og det fik stærke Grene til Herskerspir, og det voksede højt op imellem Skyerne; og det saas i sin Højde med sine mange Grene.
| ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו |
12 Da blev det oprykket i Vrede, kastet til Jorden, og Østenvejr tørrede dets Frugter; dets stærke Grene bleve afbrudte og tørre, Ild fortærede dem.
| ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו |
13 Men nu er det plantet i Ørken, udi et tørt og tørstigt Land.
| ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא |
14 Og der er en Ild udgangen fra dets udstrakte Grene, den fortærede dets Frugt, at der ikke er bleven en stærk Gren paa det til et Herskerspir; dette er et Klagemaal og skal være til et Klagemaal.
| ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה |
