2 Mosebog 1
1 Og disse ere Navnene paa Israels Sønner, som kom til Ægypten, med Jakob kom de, hver med sit Hus:
| ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו |
2 Ruben, Simeon, Levi og Juda,
| ראובן שמעון לוי ויהודה |
3 Isaskar, Sebulon og Benjamin,
| יששכר זבולן ובנימן |
4 Dan og Nafthali, Gad og Aser.
| דן ונפתלי גד ואשר |
5 Og alle Personer, som vare udkomne af Jakobs Lænd, de vare halvfjerdsindstyve Personer; men Josef var i Ægypten.
| ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים |
6 Og Josef døde, og alle hans Brødre og al denne Slægt.
| וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא |
7 Og Israels Børn bleve frugtbare og vrimlede og bleve mangfoldige og vare saare talrige, og Landet blev fuldt af dem.
| ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם |
8 Og der kom en ny Konge over Ægypten, som ikke kendte Josef.
| ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף |
9 Og han sagde til sit Folk: Se, Israels Børns Folk ere flere og talrigere end vi.
| ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו |
10 Velan, vi ville handle klogeligen imod det, at det ikke skal blive mangfoldigt; og det kunde ske, om der blev Lejlighed til en Krig, kunde det ogsaa slaa sig til vore Fjender og føre Krig imod os og drage ud af Landet.
| הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ |
11 Saa satte de Skattebetjente over det, at de skulde plage det med deres Byrder; og man byggede Farao Forraadsstæder, nemlig Pithom og Raamses.
| וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס |
12 Og jo mere de plagede det, desto mere blev det mangfoldigt, og udbredte sig, og de væmmedes ved Israels Børn.
| וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל |
13 Og Ægypterne tvang Israels Børn til at trælle strengt.
| ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך |
14 Og de gjorde dem deres Liv besk med haard Trældom i Ler og i Tegl og med alle Haande Trældom paa Marken; i al deres Trældom, i hvilken de tjente dem, maatte de trælle strengt.
| וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך |
15 Og Kongen af Ægypten talede til de hebraiske Jordemødre, af hvilke den enes Navn var Sifra og den andens Navn Pua,
| ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה |
16 og han sagde: Naar I hjælpe de hebraiske Kvinder ved Fødselen, saa ser paa Stolene: Dersom det er en Søn, saa dræber ham, og dersom det er en Datter, da maa hun leve.
| ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה |
17 Men Jordemødrene frygtede Gud og gjorde ikke saa, som Kongen af Ægypten havde talet til dem, men lode Drengene leve.
| ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים |
18 Da kaldte Kongen af Ægypten Jordemødrene og sagde til dem: Hvi gjorde I denne Gerning, at I lode Drengene leve?
| ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים |
19 Og Jordemødrene svarede Farao: De hebraiske ere ikke som de ægyptiske Kvinder, men de ere stærke; førend Jordemoderen kommer til dem, da have de født.
| ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו |
20 Derfor gjorde Gud vel imod Jordemødrene, og Folket blev mangfoldigt, og de bleve saare talrige.
| וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד |
21 Og det skete, efterdi Jordemødrene frygtede Gud, da lod han dem faa Huse.
| ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים |
22 Saa bød Farao alt sit Folk og sagde: Hver en Søn, som fødes, kaster ham i Floden, og lader alle Døtre leve.
| ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון |
