Prædikeren 10
1 Døde Fluer bringe Salvekogerens Salve til at stinke og gære; saaledes kan en liden Daarskab veje mere end Visdom og Ære.
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט |
2 Den vises Hjerte er ved hans højre Side; men Daarens Hjerte er ved hans venstre Side.
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו |
3 Ogsaa naar Daaren vandrer paa Vejen, fattes han Forstand, og han siger om enhver, at han er en Daare.
| וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא |
4 Dersom Herskerens Vrede rejser sig imod dig, da forlad ikke din Plads; thi Sagtmodighed standser store Synder.
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים |
5 Der er et Onde, som jeg saa under Solen, ret som det var en Fejl, der udgaar fra Herskerens Ansigt:
| יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט |
6 Daarskaben er sat paa de store Højder, men de rige sidde lavt.
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו |
7 Jeg saa Tjenere paa Heste og Fyrster gaa til Fods som Tjenere, paa Jorden.
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ |
8 Den som graver en Grav, skal falde i den; og den som nedriver et Gærde, ham skal en Slange bide.
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש |
9 Hvo som bryder Stene op, skal faa Smerte af dem; hvo som kløver Træ, skal komme i Fare derved.
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם |
10 Naar Jernet bliver sløvt, og man ikke skærper Æggen, da maa man siden anstrenge Kræfterne; men Visdom er nyttig til at gøre en Ting rettelig.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה |
11 Dersom Slangen bider, gavner Besværgelse intet, og Tungens Ejermand har ingen Fordel.
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון |
12 Ordene af den vises Mund ere yndige; men Daarens Læber opsluge ham selv.
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו |
13 Hans Munds Ords Begyndelse er Daarskab; og det sidste af hans Mund er fordærvelig Galskab.
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה |
14 Og en Daare gør mange Ord; Mennesket kan ikke vide, hvad der skal ske; og hvo kan forkynde ham, hvad der skal ske efter ham.
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו |
15 Daarens Arbejde gør ham træt, efterdi han ikke kender Vej til By.
| עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר |
16 Ve dig, du Land! hvis Konge er et Barn, og hvis Fyrster æde om Morgenen.
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו |
17 Lykkeligt er du, Land! hvis Konge er født af de ypperste, og hvis Fyrster æde i rette Tid til Styrke og ikke til Drukkenskab.
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי |
18 Ved Ladhed synke Bjælkerne, og ved Hændernes Slaphed drypper det ned i Huset.
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית |
19 Man gør Maaltid for at le, og Vinen glæder de levende, og Penge gøre alting ud.
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל |
20 Band ikke Kongen, end ikke i din Tanke, og band ikke en rig i dit inderste Sengekammer; thi en Fugl under Himmelen kan føre Røsten frem, og den bevingede bringer Ordet ud.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר |
