5 Mosebog 14
1 Iere Herren eders Guds Børn, I skulle ikke saare eder selv eller rage eder imellem eders Øjne for en død.
| בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם--למת |
2 Thi du er Herren din Gud et helligt Folk, og dig har Herren udvalgt at være ham et Ejendomsfolk fremfor alle Folk, som ere paa Jordens Kreds.
| כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה |
3 Du skal ikke æde noget, som er vederstyggeligt.
| לא תאכל כל תועבה |
4 Disse ere de Dyr, som I maa æde: Okse, Lam af Faarene og Kid af Gederne;
| זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים |
5 Hjort og Raa og Bøffel og Stenbuk og Daadyr og Urnød og Stenged.
| איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר |
6 Og alt Kvæg, som har Klove, og som har de tvende Klove kløvede, og som tygger Drøv iblandt Dyrene, det maa I æde.
| וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה--אתה תאכלו |
7 Dog dette maa I ikke æde af dem, som tygge Drøv, og af dem, som have helt adskilte Klove: Kamelen og Haren og Kaninen; thi de tygge Drøv, men skille dog ikke Kloven ad, de skulle være eder urene;
| אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו--טמאים הם לכם |
8 og Svinet, thi det har Klove, men tygger ikke Drøv, det skal være eder urent; I skulle ikke æde af deres Kød og ikke røre ved deres Aadsel.
| ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה--טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו |
9 Dette maa I æde af alt det, som er i Vandet: Alt det, som har Finne og Skæl, maa I æde.
| את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו |
10 Men alt det, som ikke har Finne og Skæl, maa I ikke æde; det er eder urent.
| וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו--טמא הוא לכם |
11 I maa æde hver ren Fugl.
| כל צפור טהרה תאכלו |
12 Men disse ere de, som I ikke maa æde af dem: Ørnen og Høgen og Strandørnen
| וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה |
13 og Kragen og Skaden og Glenten med dens Arter
| והראה ואת האיה והדיה למינה |
14 og alle Ravne med deres Arter
| ואת כל ערב למינו |
15 og Strudsen og Natuglen og Maagen og Spurvehøgen med dens Arter,
| ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו |
16 Falken og Hornuglen og Viben
| את הכוס ואת הינשוף והתנשמת |
17 og Rørdrummen og Pelikanen og Dykkeren
| והקאת ואת הרחמה ואת השלך |
18 og Storken og Hejren med dens Arter og Urhanen og Aftenbakken.
| והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף |
19 Og alt flyvende Vrimmel, det skal være eder urent, de skulle ikke ædes.
| וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו |
20 I maa æde hver ren Fugl.
| כל עוף טהור תאכלו |
21 I maa ikke æde noget Aadsel; du kan give det til den fremmede, som er inden dine Porte, og han maa æde det, eller sælge den fremmede det; thi du er Herren din Gud et helligt Folk. Du skal ikke koge et Kid i sin Moders Mælk.
| לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי--כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו |
22 Du skal tiende af al din Sæds Grøde, som fremkommer af Marken hvert Aar.
| עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה |
23 Og du skal æde for Herren din Guds Ansigt paa det Sted, som han udvælger til der at lade sit Navn bo, Tienden af dit Korn, din nye Vin og din Olie og de førstefødte af dit store Kvæg og af dit smaa Kvæg, at du maa lære at frygte Herren din Gud alle Dage.
| ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך--כל הימים |
24 Men naar Vejen er dig for lang, at du ikke formaar at bære det derhen, fordi det Sted er for langt fra dig, som Herren din Gud har udvalgt til der at sætte sit Navn, naar Herren din Gud velsigner dig:
| וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו--כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך |
25 Saa skal du sælge det for Penge og tage Pengene i din Haand og gaa til det Sted, som Herren din Gud skal udvælge.
| ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו |
26 Og du skal give samme Penge ud for alt, hvad din Sjæl har Lyst til af stort Kvæg og af smaat Kvæg, af Vin og af stærk Drik, eller for alt, som din Sjæl begærer af dig; og du skal æde det for Herren din Guds Ansigt og være glad, du og dit Hus.
| ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך |
27 Men Leviten, som er inden dine Porte, ham skal du ikke forlade; thi han har ingen Del eller Arv med dig.
| והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך |
28 Naar tre Aar ere til Ende, skal du udføre hele Tienden af din Afgrøde i samme Aar, og den skal du lade blive inden dine Porte.
| מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך |
29 Saa skal Leviten komme, fordi han har ingen Del eller Arv med dig, og den fremmede og den faderløse og Enken, som ere inden dine Porte, og de skulle æde og mættes, paa det at Herren din Gud skal velsigne dig i al din Haands Gerning, som du skal gøre.
| ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו--למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה |
