Pieseò 7

1 Jak jsou krásné nohy tvé v střevících, dcero knížecí! Okolek bedr tvých jako zápony, dílo ruku výborného řemeslníka.

מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן

2 Pupek tvůj koflík okrouhlý, ne bez nápoje; břicho tvé jako stoh pšenice obrostlý kvítím.

שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים

3 Oba tvé prsy jako dvé telátek bliženců srních.

שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה

4 Hrdlo tvé jako věže z kostí slonových, oči tvé rybníci v Ezebon podlé brány Batrabbim, nos tvůj věže Libánská patřící k Damašku.

צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק

5 Hlava tvá na tobě jako Karmel, a vlasy hlavy tvé jako šarlat; i král přivázán by byl na pavlačích.

ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים

6 Jak jsi ty krásná, a jak utěšená, ó milosti přerozkošná!

מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים

7 Ta postava tvá podobna jest palmě, a prsy tvé hroznům.

זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות

8 Řekl jsem: Vstoupím na palmu, dosáhnu vrchů jejích. Nechažť tedy jsou prsy tvé jako hroznové vinného kmene, a vůně chřípí tvých jako jablek vonných.

אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים

9 Ústa tvá jako víno výborné, milá pro upřímnost, působící, aby i těch, jenž spí, rtové mluvili.

וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים

10 Já jsem milého svého, a ke mně jest žádost jeho.

אני לדודי ועלי תשוקתו

11 Poď, milý můj, vyjděme na pole, přenocujme ve vsech.

לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים

12 Ráno přivstaneme, na vinice pohledíme, kvete-li vinný kmen, již-li se ukázal začátek hroznů, kvetou-li jablka zrnatá, a tuť dám tobě milosti své.

נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך

13 Pěkná jablečka vydala vůni, a na dveřech našich všecky rozkoše nové i staré, milý můj, zachovala jsem tobě.

הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך