Žalmy 73
1 Žalm Azafovi. Jistě žeť jest Bůh dobrý Izraelovi, těm, kteříž jsou čistého srdce.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ |
2 Ale nohy mé téměř se byly ušinuly, o málo, že by byli sklouzli krokové moji,
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ |
3 Když jsem horlil proti bláznivým, vida štěstí nešlechetných.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ |
4 Nebo nebývají vázáni až k smrti, ale zůstává v cele síla jejich.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ |
5 V práci lidské nejsou, a s lidmi trestáni nebývají.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ |
6 Protož otočeni jsou pýchou jako halží, a ukrutností jako rouchem ozdobným přiodíni.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ |
7 Vysedlo tukem oko jejich; majíce hojnost nad pomyšlení srdce,
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ |
8 Rozpustilí jsou, a mluví zlostně, o nátisku velmi pyšně mluví.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ |
9 Stavějí proti nebi ústa svá, a jazyk jejich po zemi se vozí.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ |
10 A protož na to přichází lid jeho, když se jim vody až do vrchu nalívá,
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ |
11 Že říkají: Jakť má o tom věděti Bůh silný? Aneb zdaž jest to známé Nejvyššímu?
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ |
12 Nebo aj, ti bezbožní jsouce, mají pokoj v světě, a dosahují zboží.
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ |
13 Nadarmo tedy v čistotě chovám srdce své, a v nevinnosti ruce své umývám.
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ |
14 Poněvadž každý den trestán bývám, a kázeň přichází na mne každého jitra.
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ |
15 Řeknu-li: Vypravovati budu věci takové, hle, rodina synů tvých dí, že jsem jim křiv.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ |
16 Chtěl jsem to rozumem vystihnouti, ale vidělo mi se pracno.
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ |
17 Až jsem všel do svatyní Boha silného, tu jsem srozuměl poslední věci jejich.
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ |
18 Jistě že jsi je na místech plzkých postavil, a uvržeš je v spustliny.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ |
19 Aj, jakť přicházejí na spuštění jako v okamžení! Mizejí a hynou hrůzami,
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ |
20 Jako snové tomu, kdož procítí; Pane, když je probudíš, obraz ten jejich za nic položíš.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ |
21 Když zhořklo srdce mé, a ledví má bodena byla,
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ |
22 Nesmyslný jsem byl, aniž jsem co znal, jako hovádko byl jsem před tebou.
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ |
23 A však vždycky jsem byl s tebou, nebo jsi mne ujal za mou pravici.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ |
24 Podlé rady své veď mne, a potom v slávu přijmeš mne.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ |
25 Kohož bych měl na nebi? A mimo tebe v žádném líbosti nemám na zemi.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ |
26 Ač tělo i srdce mé hyne, skála srdce mého, a díl můj Bůh jest na věky.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ |
27 Nebo aj, ti, kteříž se vzdalují tebe, zahynou; vytínáš ty, kteříž cizoloží odcházením od tebe.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ |
28 Ale mně nejlépe jest přídržeti se Boha; pročež skládám v Panovníku Hospodinu doufání své, abych vypravoval všecky skutky jeho.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ |
