Žalmy 64

1 Přednímu z kantorů, žalm Davidův. Slyš, ó Bože, hlas můj, když naříkám, před hrůzou nepřítele ostříhej života mého.

למנצח מזמור לדוד שמע אלהים קולי בשיחי מפחד אויב תצר חיי׃

2 Skrej mne před úklady zlostníků, před zbouřením těch, kteříž páší nepravost,

תסתירני מסוד מרעים מרגשת פעלי און׃

3 Kteříž naostřili jako meč jazyk svůj, naměřili střelu svou, řeč přehořkou.

אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר׃

4 Aby stříleli z skrýší na upřímého; nenadále naň vystřelují, aniž se koho bojí.

לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו׃

5 Zatvrzují se ve zlém, smlouvají se, jak by poléci mohli osídla, a říkají: Kdo je spatří?

יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו׃

6 Vyhledávají snažně nešlechetnosti, hyneme od ran přelstivých; takť vnitřnost a srdce člověka hluboké jest.

יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃

7 Ale jakž Bůh vystřelí na ně prudkou střelu, poraženi budou.

וירם אלהים חץ פתאום היו מכותם׃

8 A ku pádu je přivede vlastní jazyk jejich; vzdálí se jich každý, kdož by je viděl.

ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם׃

9 I budou se báti všickni lidé, a ohlašovati skutek Boží, a k srozumívání dílu jeho příčinu dadí.

וייראו כל אדם ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו׃

10 Spravedlivý pak veseliti se bude v Hospodinu, a v něm doufati, anobrž chlubiti se budou všickni, kteříž jsou upřímého srdce.

ישמח צדיק ביהוה וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב׃