< Žalmy 22 >

1 Přednímu zpěváku k času jitřnímu, žalm Davidův. Bože můj, Bože můj, pročež jsi mne opustil? Vzdálils se od spasení mého a od slov naříkání mého.
למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃
2 Bože můj, přes celý den volám, a neslyšíš, i v noci, a nemohu se utajiti.
אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃
3 Ty zajisté jsi svatý, zůstávající vždycky k veliké chvále Izraelovi.
ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃
4 V toběť doufali otcové naši, doufali, a vysvobozovals je.
בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃
5 K tobě volávali, a spomáhals jim; v tobě doufali, a nebývali zahanbeni.
אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃
6 Já pak červ jsem, a ne člověk, útržka lidská a povrhel vůbec.
ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃
7 Všickni, kteříž mne vidí, posmívají se mi, ošklebují se, a hlavami potřásají, říkajíce:
כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃
8 Spustiltě se na Hospodina, nechť ho vysvobodí; nechať jej vytrhne, poněvadž se mu v něm zalíbilo.
גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃
9 Ješto ty jsi, kterýž jsi mne vyvedl z života, ustaviv mne v doufání při prsích matky mé.
כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃
10 Na tebeť jsem uvržen od narození svého, od života matky mé Bůh můj ty jsi.
עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃
11 Nevzdalujž se ode mne, nebo ssoužení blízké jest, a nemám spomocníka.
אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃
12 Obkličujíť mne býkové mnozí, silní volové z Bázan obstupují mne.
סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃
13 Otvírají na mne ústa svá, jako lev rozsapávající a řvoucí.
פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃
14 Jako voda rozplynul jsem se, a rozstoupily se všecky kosti mé, a srdce mé jako vosk rozpustilo se u prostřed vnitřností mých.
כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃
15 Vyprahla jako střepina síla má, a jazyk můj přilnul k dásním mým, anobrž v prachu smrti položils mne.
יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃
16 Nebo psi obskočili mne, rota zlostníků oblehla mne, zprobijeli ruce mé i nohy mé.
כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃
17 Mohl bych sčísti všecky kosti své, oni pak hledí na mne, a dívají se mi.
אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃
18 Dělí mezi sebou roucha má, a o můj oděv mecí los.
יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃
19 Ale ty, Hospodine, nevzdalujž se, sílo má, přispěj k spomožení mému.
ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃
20 Vychvať od meče duši mou, a z moci psů jedinkou mou.
הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃
21 Zachovej mne od úst lva, a od rohů jednorožcových vyprosť mne.
הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃
22 I budu vypravovati bratřím svým o jménu tvém, u prostřed shromáždění chváliti tě budu, řka:
אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃
23 Kteříž se bojíte Hospodina, chvalte jej, všecko símě Jákobovo ctěte jej, a boj se ho všecka rodino Izraelova.
יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃
24 Nebo nepohrdá, ani se odvrací od trápení ztrápeného, aniž skrývá tváři své od něho, nýbrž když k němu volá, vyslýchá jej.
כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃
25 O tobě chvála má v shromáždění velikém, sliby své plniti budu před těmi, kteříž se bojí tebe.
מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃
26 Jísti budou tiší a nasyceni budou, chváliti budou Hospodina ti, kteříž ho hledají, živo bude srdce vaše na věky.
יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃
27 Rozpomenou a obrátí se k Hospodinu všecky končiny země, a skláněti se budou před ním všecky čeledi národů.
יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃
28 Nebo Hospodinovo jest království, a onť panuje nad národy.
כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃
29 Jísti budou a skláněti se před ním všickni tuční země, jemu se klaněti budou všickni sstupující do prachu, a kteříž duše své nemohou při životu zachovati.
אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃
30 Símě jejich sloužiti mu bude, a přičteno bude ku Pánu v každém věku.
זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃
31 Přijdouť, a lidu, kterýž z nich vyjde, vypravovati budou spravedlnost jeho; nebo ji skutkem vykonal.
יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃

< Žalmy 22 >