Žalmy 2

1 Proč se bouří národové, a lidé daremné věci přemyšlují?

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

2 Sstupují se králové zemští, a knížata se spolu radí proti Hospodinu, a proti pomazanému jeho,

יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

3 Říkajíce: Roztrhejme svazky jejich, a zavrzme od sebe provazy jejich.

ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

4 Ale ten, jenž přebývá v nebesích, směje se, Pán posmívá se jim.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

5 Tehdáž mluviti bude k nim v hněvě svém, a v prchlivosti své předěsí je, řka:

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

6 Jáť jsem ustanovil krále svého nad Sionem, horou svatou mou.

ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

7 Vypravovati budu úsudek. Hospodin řekl ke mně: Syn můj ty jsi, já dnes zplodil jsem tě.

אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

8 Požádej mne, a dámť národy, dědictví tvé, a končiny země, vládařství tvé.

שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

9 Roztlučeš je prutem železným, a jako nádobu hrnčířskou roztříštíš je.

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

10 A protož, králové, nyní srozumějte, vyučujte se, soudcové zemští.

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

11 Služte Hospodinu v bázni, a veselte se s třesením.

עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

12 Líbejte syna, aby se nerozhněval, a zhynuli byste na cestě, jakž by se jen málo zapálil hněv jeho. Blahoslavení jsou všickni, kteříž doufají v něho.

נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו