Žalmy 139
1 Přednímu zpěváku, žalm Davidův. Hospodine, ty jsi mne zkusil a seznal.
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ |
2 Ty znáš sednutí mé i povstání mé, rozumíš myšlení mému zdaleka.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ |
3 Chození mé i ležení mé ty obsahuješ, a všech mých cest svědom jsi.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ |
4 Než ještě mám na jazyku slovo, aj, Hospodine, ty to všecko víš.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ |
5 Z zadu i z předu obklíčils mne, a vzložils na mne ruku svou.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ |
6 Divnější jest umění tvé nad můj vtip; vysoké jest, nemohu k němu.
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ |
7 Kamž bych zašel od ducha tvého? Aneb kam bych před tváří tvou utekl?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ |
8 Jestliže bych vstoupil na nebe, tam jsi ty; pakli bych sobě ustlal v hrobě, aj, přítomen jsi. (Sheol h7585)
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) |
9 Vzal-li bych křídla záře jitřní, abych bydlil při nejdalším moři:
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ |
10 I tamť by mne ruka tvá provedla, a pravice tvá by mne popadla.
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ |
11 Dím-li pak: Aspoň tmy, jako v soumrak, přikryjí mne, ale i noc jest světlem vůkol mne.
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ |
12 Aniž ty tmy před tebou ukryti mohou, anobrž noc jako den tobě svítí, rovně tma jako světlo.
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ |
13 Ty zajisté v moci máš ledví má, přioděl jsi mne v životě matky mé.
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ |
14 Oslavuji tě, proto že se hrozným a divným skutkům tvým divím, a duše má zná je výborně.
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ |
15 Neníť ukryta žádná kost má před tebou, jakž jsem učiněn v skrytě, a řemeslně složen, v nejhlubších místech země.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ |
16 Trupel můj viděly oči tvé, v knihu tvou všickni oudové jeho zapsáni jsou, i dnové, v nichž formováni byli, když ještě žádného z nich nebylo.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ |
17 Protož u mne ó jak drahá jsou myšlení tvá, Bože silný, a jak jest jich nesčíslná summa!
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ |
18 Chtěl-li bych je sčísti, více jest jich než písku; procítím-li, a já jsem vždy s tebou.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ |
19 Zabil-li bys, ó Bože, bezbožníka, tehdážť by muži vražedlní odstoupili ode mne,
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ |
20 Kteříž mluví proti tobě nešlechetně; marně vyvyšují nepřátely tvé.
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ |
21 Zdaliž těch, kteříž tě v nenávisti mají, ó Hospodine, v nenávisti nemám? A ti, kteříž proti tobě povstávají, zdaž mne nemrzejí?
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ |
22 Úhlavní nenávistí jich nenávidím, a mám je za nepřátely.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ |
23 Vyzpytuj mne, Bože silný, a poznej srdce mé; zkus mne, a poznej myšlení má.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ |
24 A popatř, chodím-liť já cestou odpornou tobě, a veď mne cestou věčnou.
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ |
