< Žalmy 109 >

1 Přednímu zpěváku, žalm Davidův. Ó Bože chvály mé, nečiň se neslyše.
למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃
2 Nebo ústa nešlechetného a ústa lstivá proti mně se otevřela, mluvili proti mně jazykem lživým.
כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃
3 A slovy jizlivými osočili mne, válčí proti mně beze vší příčiny.
ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃
4 Protivili mi se za mé milování, ješto jsem se za ně modlíval.
תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃
5 Odplacují se mi zlým za dobré, a nenávistí za milování mé.
וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃
6 Postav nad ním bezbožníka, a protivník ať mu stojí po pravici.
הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃
7 Když před soudem stane, ať zůstane za nešlechetného, a prosba jeho budiž jemu k hříchu.
בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃
8 Budiž dnů jeho málo, a úřad jeho vezmi jiný.
יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃
9 Buďtež děti jeho sirotci, a žena jeho vdovou.
יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃
10 Buďtež běhouni a tuláci synové jeho, žebřete, vyhnáni jsouce z poustek svých.
ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃
11 Přitáhni k sobě lichevník všecko, cožkoli má, a úsilé jeho rozchvátejte cizí.
ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃
12 Nebudiž, kdo by mu chtěl milosrdenství prokázati, aniž buď, kdo by se smiloval nad sirotky jeho.
אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃
13 Potomci jeho z kořen vyťati buďte, v druhém kolenu vyhlazeno buď jméno jejich.
יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃
14 Přijdiž na pamět nepravost předků jeho před Hospodinem, a hřích matky jeho nebuď shlazen.
יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃
15 Buďtež před Hospodinem ustavičně, až by vyhladil z země památku jejich,
יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃
16 Proto že nepamatoval, aby činil milosrdenství, ale protivenství činil člověku chudému a nuznému a sevřenému bolestí srdce, aby jej zamordoval.
יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃
17 Poněvadž miloval zlořečení, nechať přijde na něj; neměl líbosti v požehnání, nechať se vzdálí od něho.
ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃
18 A tak budiž oblečen v zlořečenství jako v svůj oděv, a ať vejde do vnitřností jeho jako voda, a jako olej do kostí jeho.
וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃
19 Budiž jemu to jako plášť k přiodívání, a jako pás k ustavičnému opasování.
תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃
20 Taková mzda přijdiž mým protivníkům od Hospodina, a mluvícím zlé věci proti duši mé.
זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃
21 Ty pak, Hospodine Pane, nalož se mnou laskavě pro jméno své, nebo dobré jest milosrdenství tvé; vytrhni mne.
ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃
22 Jsemť zajisté chudý a nuzný, a srdce mé raněno jest u vnitřnostech mých.
כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃
23 Jako stín, když se nachyluje, ucházeti musím; honí se za mnou jako za kobylkou.
כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃
24 Kolena má klesají postem, a tělo mé vyschlo z tučnosti.
ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃
25 Nadto jsem jim za posměch; když mne uhlédají, potřásají hlavami svými.
ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃
26 Spomoz mi, ó Hospodine Bože můj, zachovej mne podlé milosrdenství svého,
עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃
27 Tak aby poznati mohli, že jest to ruka tvá, a že jsi ty, Hospodine, učinil to.
וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃
28 Nechť oni jakkoli zlořečí, ty dobrořeč; kteříž povstali, nechť se zastydí, aby se veselil služebník tvůj.
יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃
29 Buďtež oblečeni protivníci moji v zahanbení, a nechť se odějí jako pláštěm hanbou svou.
ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃
30 Slaviti budu Hospodina velice ústy svými, a u prostřed mnohých chváliti jej budu,
אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃
31 Proto že stojí po pravici nuznému, aby ho zachoval od těch, kteříž odsuzují život jeho.
כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃

< Žalmy 109 >