Príslovia 7
1 Synu můj, ostříhej řečí mých, a přikázaní má schovej u sebe.
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ |
2 Ostříhej přikázaní mých, a živ budeš, a naučení mého jako zřítelnice očí svých.
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ |
3 Přivaž je na prsty své, napiš je na tabuli srdce svého.
| קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ |
4 Rci moudrosti: Sestra má jsi ty, a rozumnost přítelkyní jmenuj,
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ |
5 Aby tě ostříhala od ženy cizí, od postranní, jenž řečmi svými lahodí.
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ |
6 Nebo z okna domu svého okénkem vyhlédaje,
| כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ |
7 Viděl jsem mezi hloupými, spatřil jsem mezi mládeží mládence bláznivého.
| וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ |
8 Kterýž šel po ulici vedlé úhlu jejího, a cestou k domu jejímu kráčel,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ |
9 V soumrak, u večer dne, ve tmách nočních a v mrákotě.
| בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ |
10 A aj, žena potkala ho v ozdobě nevěstčí a chytrého srdce,
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ |
11 Štěbetná a opovážlivá, v domě jejím nezůstávají nohy její,
| המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ |
12 Jednak vně, jednak na ulici u každého úhlu úklady činící.
| פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ |
13 I chopila jej, a políbila ho, a opovrhši stud, řekla jemu:
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ |
14 Oběti pokojné jsou u mne, dnes splnila jsem slib svůj.
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ |
15 Protož vyšla jsem vstříc tobě, abych pilně hledala tváři tvé, i nalezla jsem tě.
| על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ |
16 Koberci jsem obestřela lůže své, s řezbami a prostěradly Egyptskými,
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ |
17 Vykadila jsem pokojík svůj mirrou a aloe a skořicí.
| נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ |
18 Poď, opojujme se milostí až do jitra, obveselíme se v milosti.
| לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ |
19 Nebo není muže doma, odšel na cestu dalekou.
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ |
20 Pytlík peněz vzal s sebou, v jistý den vrátí se do domu svého.
| צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ |
21 I naklonila ho mnohými řečmi svými, a lahodností rtů svých přinutila jej.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ |
22 Šel za ní hned, jako vůl k zabití chodívá, a jako blázen v pouta, jimiž by trestán byl.
| הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ |
23 Dokudž nepronikla střela jater jeho, pospíchal jako pták k osídlu, nevěda, že ono bezživotí jeho jest.
| עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ |
24 Protož nyní, synové, slyšte mne, a pozorujte řečí úst mých.
| ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ |
25 Neuchyluj se k cestám jejím srdce tvé, aniž se toulej po stezkách jejích.
| אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ |
26 Nebo mnohé zranivši, porazila, a silní všickni zmordováni jsou od ní.
| כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ |
