דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ |
מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ |
אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ |
אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ |
פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ |
תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ |
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ |
פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ |
פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ |
אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ |
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ |
גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ |
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ |
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ |
ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ |
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ |
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ |
טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ |
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ |
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ |
לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ |
מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ |
נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ |
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ |
עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ |
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ |
צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ |
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ |
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ |
שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ |
תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ |