Príslovia 26
1 Jako sníh v létě, a jako déšť ve žni, tak nepřipadá na blázna čest.
| כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד |
2 Jako vrabec přenáší se, a vlaštovice létá, tak zlořečení bez příčiny nedojde.
| כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא |
3 Bič na koně, uzda na osla, a kyj na hřbet blázna.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים |
4 Neodpovídej bláznu podlé bláznovství jeho, abys i ty jemu nebyl podobný.
| אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה |
5 Odpověz bláznu podlé bláznovství jeho, aby sám u sebe nebyl moudrý.
| ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו |
6 Jako by nohy osekal, bezpráví se dopouští ten, kdož svěřuje poselství bláznu.
| מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל |
7 Jakož nejednostejní jsou hnátové kulhavého, tak řeč v ústech bláznů.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים |
8 Jako vložiti kámen do praku, tak jest, když kdo ctí blázna.
| כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד |
9 Trn, kterýž se dostává do rukou opilého, jest přísloví v ústech bláznů.
| חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים |
10 Veliký pán stvořil všecko, a dává odplatu bláznu, i odměnu přestupníkům.
| רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים |
11 Jakož pes navracuje se k vývratku svému, tak blázen opětuje bláznovství své.
| ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו |
12 Spatřil-li bys člověka, an jest moudrý sám u sebe, naděje o bláznu lepší jest než o takovém.
| ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו |
13 Říká lenoch: Lev lítý jest na cestě, lev jest v ulici.
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות |
14 Dvéře se obracejí na stežejích svých, a lenoch na lůži svém.
| הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו |
15 Schovává lenivý ruku svou za ňadra; těžko mu vztáhnouti ji k ústům svým.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו |
16 Moudřejší jest lenivý u sebe sám, nežli sedm odpovídajících s soudem.
| חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם |
17 Psa za uši lapá, kdož odcházeje, hněvá se ne v své při.
| מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו |
18 Jako nesmyslný vypouští jiskry a šípy smrtelné,
| כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות |
19 Tak jest každý, kdož oklamává bližního, a říká: Zdaž jsem nežertoval?
| כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני |
20 Když není drev, hasne oheň; tak když nebude klevetníka, utichne svár.
| באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון |
21 Uhel mrtvý k roznícení, a drva k ohni, tak člověk svárlivý k roznícení svady.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב |
22 Slova utrhače jako ubitých, ale však sstupují do vnitřností života.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן |
23 Stříbrná trůska roztažená po střepě jsou rtové protivní a srdce zlé.
| כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע |
24 Rty svými za jiného se staví ten, jenž nenávidí, ale u vnitřnosti své skládá lest.
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה |
25 Když se ochotný ukáže řečí svou, nevěř mu; nebo sedmera ohavnost jest v srdci jeho.
| כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו |
26 Přikrývána bývá nenávist chytře, ale zlost její zjevena bývá v shromáždění.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל |
27 Kdo jámu kopá, do ní upadá, a kdo valí kámen, na něj se obrací.
| כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב |
28 Èlověk jazyka ošemetného v nenávisti má ponížené, a ústy úlisnými způsobuje pád.
| לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה |
