< Príslovia 20 >

1 Víno činí posměvače, a nápoj opojný nepokojného; pročež každý, kdož se kochá v něm, nebývá moudrý.
לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃
2 Hrůza královská jako řvání mladého lva; kdož ho rozhněvá, hřeší proti životu svému.
נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו׃
3 Přestati od sváru jest to každému ku poctivosti, ale kdožkoli se do nich zapletá, blázen jest.
כבוד לאיש שבת מריב וכל אויל יתגלע׃
4 Lenoch neoře pro zimu, pročež žebrati bude ve žni, ale nadarmo.
מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין׃
5 Rada v srdci muže voda hluboká, muž však rozumný dosáhne jí.
מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה׃
6 Větší díl lidí honosí se účinností svou, ale v pravdě takového kdo nalezne?
רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא׃
7 Spravedlivý ustavičně chodí v upřímnosti své; blažení synové jeho po něm.
מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו׃
8 Král sedě na soudné stolici, rozhání očima svýma všecko zlé.
מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע׃
9 Kdo může říci: Očistil jsem srdce své? Èist jsem od hříchu svého?
מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי׃
10 Závaží rozdílná a míra rozdílná, obé to ohavností jest Hospodinu.
אבן ואבן איפה ואיפה תועבת יהוה גם שניהם׃
11 Po skutcích svých poznáno bývá také i pachole, jest-li upřímé a pravé dílo jeho.
גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו׃
12 Ucho, kteréž slyší, a oko, kteréž vidí, obé to učinil Hospodin.
אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם שניהם׃
13 Nemiluj snu, abys nezchudl, otevři oči své, a nasytíš se chlebem.
אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם׃
14 Zlé, zlé, říká ten, kdož kupuje, a odejda, tedy se chlubí.
רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל׃
15 Zlato a množství perel, a nejdražší klínot jsou rtové umělí.
יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת׃
16 Vezmi roucho toho, kterýž slíbil za cizího, a kdo za cizozemku, základ jeho.
לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכרים חבלהו׃
17 Chutný jest někomu chléb falše, ale potom ústa jeho pískem naplněna bývají.
ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ׃
18 Myšlení radou upevňuj, a s opatrnou radou veď boj.
מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה׃
19 Kdo vynáší tajnost, chodí neupřímě, pročež k lahodícímu rty svými nepřiměšuj se.
גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב׃
20 Kdo zlořečí otci svému neb matce své, zhasne svíce jeho v temných mrákotách.
מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך׃
21 Dědictví rychle z počátku nabytému naposledy nebývá dobrořečeno,
נחלה מבחלת בראשנה ואחריתה לא תברך׃
22 Neříkej: Odplatím se zlým; očekávej na Hospodina, a vysvobodí tě.
אל תאמר אשלמה רע קוה ליהוה וישע לך׃
23 Ohavností jsou Hospodinu závaží rozdílná, a váhy falešné neoblibuje.
תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא טוב׃
24 Od Hospodina jsou krokové muže, ale člověk jak vyrozumívá cestě jeho?
מיהוה מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו׃
25 Osídlo jest člověku pohltiti věc posvěcenou, a po slibu zase toho vyhledávati.
מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר׃
26 Král moudrý rozptyluje bezbožné, a uvodí na ně pomstu.
מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן׃
27 Duše člověka jest svíce Hospodinova, kteráž zpytuje všecky vnitřnosti srdečné.
נר יהוה נשמת אדם חפש כל חדרי בטן׃
28 Milosrdenství a pravda ostříhají krále, a milosrdenstvím podpírá se trůn jeho.
חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו׃
29 Ozdoba mládenců jest síla jejich, a okrasa starců šediny.
תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה׃
30 Modřiny ran jsou lékařství při zlém, a bití vnitřnostem života.
חברות פצע תמריק ברע ומכות חדרי בטן׃

< Príslovia 20 >