< Príslovia 17 >

1 Lepší jest kus chleba suchého s pokojem, nežli dům plný nabitých hovad s svárem.
טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃
2 Služebník rozumný panovati bude nad synem, kterýž jest k hanbě, a mezi bratřími děliti bude dědictví.
עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃
3 Teglík stříbra a pec zlata zkušuje, ale srdcí Hospodin.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃
4 Zlý člověk pozoruje řečí nepravých, a lhář poslouchá jazyka převráceného.
מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃
5 Kdo se posmívá chudému, útržku činí Učiniteli jeho; a kdo se z bídy raduje, nebude bez pomsty.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃
6 Koruna starců jsou vnukové, a ozdoba synů otcové jejich.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃
7 Nesluší na blázna řeči znamenité, ovšem na kníže řeč lživá.
לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃
8 Jako kámen drahý, tak bývá vzácný dar před očima toho, kdož jej béře; k čemukoli směřuje, daří se jemu.
אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃
9 Kdo přikrývá přestoupení, hledá lásky; ale kdo obnovuje věc, rozlučuje přátely.
מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃
10 Více se chápá rozumného jedno domluvení, nežli by blázna stokrát ubil.
תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃
11 Zpurný toliko zlého hledá, pročež přísný posel na něj poslán bývá.
אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃
12 Lépe člověku potkati se s nedvědicí osiřalou, nežli s bláznem v bláznovství jeho.
פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃
13 Kdo odplacuje zlým za dobré, neodejdeť zlé z domu jeho.
משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃
14 Začátek svady jest, jako když kdo protrhuje vodu; protož prvé než by se zsilil svár, přestaň.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃
15 Kdož ospravedlňuje nepravého, i kdož odsuzuje spravedlivého, ohavností jsou Hospodinu oba jednostejně.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃
16 K čemu jest zboží v ruce blázna, když k nabytí moudrosti rozumu nemá?
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃
17 Všelikého času miluje, kdož jest přítelem, a bratr v ssoužení ukáže se.
בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃
18 Èlověk bláznivý ruku dávaje, činí slib před přítelem svým.
אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃
19 Kdož miluje svadu, miluje hřích; a kdo vyvyšuje ústa svá, hledá potření.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃
20 Převrácené srdce nenalézá toho, což jest dobrého; a kdož má vrtký jazyk, upadá v těžkost.
עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃
21 Kdo zplodil blázna, k zámutku svému zplodil jej, aniž se bude radovati otec nemoudrého.
ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃
22 Srdce veselé očerstvuje jako lékařství, ale duch zkormoucený vysušuje kosti.
לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃
23 Bezbožný tajně béře dar, aby převrátil stezky soudu.
שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃
24 Na oblíčeji rozumného vidí se moudrost, ale oči blázna těkají až na konec země.
את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃
25 K žalosti jest otci svému syn blázen, a k hořkosti rodičce své.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃
26 Jistě že pokutovati spravedlivého není dobré, tolikéž, aby knížata bíti měli pro upřímost.
גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃
27 Zdržuje řeči své muž umělý; drahého ducha jest muž rozumný.
חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃
28 Také i blázen, mlče, za moudrého jmín bývá, a zacpávaje rty své, za rozumného.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃

< Príslovia 17 >