Lukáš 22
1 Přibližoval se pak svátek přesnic, jenž slove velikanoc.
| ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃ |
2 I hledali přední kněží a zákoníci, kterak by jej vyhladili; ale obávali se lidu.
| והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃ |
3 Tedy ďábel vstoupil do Jidáše, kterýž sloul Iškariotský, jednoho z počtu dvanácti.
| והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃ |
4 A on odšed, mluvil s předními kněžími, a s úředníky nad chrámem, kterak by ho jim zradil.
| וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃ |
5 I zradovali se, a smluvili s ním, že mu chtí peníze dáti.
| וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃ |
6 A on také jim přiřekl. I hledal příhodného času, aby ho jim zradil bez zástupu.
| ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃ |
7 Tedy přišel den přesnic, v kterémžto zabit měl býti beránek.
| ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃ |
8 I poslal Ježíš Petra a Jana, řka: Jdouce, připravte nám beránka, abychom jedli.
| וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃ |
9 A oni řekli mu: Kde chceš, ať připravíme?
| ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃ |
10 On pak řekl k nim: Aj, když vcházeti budete do města, potkáť vás člověk, dčbán vody nesa. Jdětež za ním do domu, do kteréhož vejde.
| ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃ |
11 A díte hospodáři toho domu: Vzkazuje tobě Mistr: Kde jest síň, kdežto budu jísti beránka s učedlníky svými?
| ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ |
12 A onť vám ukáže večeřadlo veliké podlážené. Tam připravte.
| והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃ |
13 I odšedše, nalezli, jakž jim pověděl, a připravili beránka.
| וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃ |
14 A když přišel čas večeře, posadil se za stůl, a dvanácte apoštolů s ním.
| ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ |
15 I řekl jim: Žádostí žádal jsem tohoto beránka jísti s vámi, prve než bych trpěl.
| ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃ |
16 Nebo pravímť vám, žeť ho již více nebudu jísti, ažť se naplní v království Božím.
| כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃ |
17 A vzav kalich, a díky činiv, řekl: Vezměte jej a dělte mezi sebou.
| ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃ |
18 Neboť pravím vám, žeť nebudu píti z plodu vinného kořene, ažť království Boží přijde.
| כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃ |
19 A vzav chléb, díky činiv, lámal a dal jim, řka: To jest tělo mé, kteréž se za vás dává. To čiňte na mou památku.
| ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃ |
20 Takž také dal jim i kalich, když bylo po večeři, řka: Tento kalich jest nová smlouva v mé krvi, kteráž se za vás vylévá.
| וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃ |
21 Ale aj, ruka zrádce mého se mnou jest za stolem.
| אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃ |
22 A Syn zajisté člověka jde, tak jakž jest uloženo o něm, ale běda člověku tomu, kterýž ho zrazuje.
| כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃ |
23 Tedy oni počali vyhledávati mezi sebou, kdo by z nich byl, kterýž by to měl učiniti.
| והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃ |
24 Stal se pak i svár mezi nimi, kdo by z nich zdál se býti větší.
| וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ |
25 On pak řekl jim: Králové národů panují nad nimi, a kteříž moc mají nad nimi, dobrodincové slovou.
| ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ |
26 Ale vy ne tak. Nýbrž kdož větší jest mezi vámi, budiž jako nejmenší, a kdož vůdce jest, budiž jako sloužící.
| ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃ |
27 Nebo kdo větší jest, ten-li, kterýž sedí, čili ten, kterýž slouží? Zdali ne ten, kterýž sedí? Ale já mezi vámi jsem jako ten, kterýž slouží.
| כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃ |
28 Vy pak jste ti, kteříž jste v mých pokušeních se mnou zůstali.
| ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃ |
29 A jáť vám způsobuji, jakož mi způsobil Otec můj, království,
| לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃ |
30 Abyste jedli a pili za stolem mým v království mém, a seděli na stolicích, soudíce dvanáctero pokolení Izraelské.
| למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃ |
31 I řekl Pán: Šimone, Šimone, aj, satan vyprosil vás, aby vás tříbil jako pšenici.
| ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ |
32 Ale jáť jsem prosil za tebe, aby nezhynula víra tvá. A ty někdy obrátě se, potvrzuj bratří svých.
| ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃ |
33 A on řekl jemu: Pane, s tebou hotov jsem i do žaláře i na smrt jíti.
| והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃ |
34 On pak dí: Pravím tobě, Petře, nezazpíváť dnes kohout, až prve třikrát zapříš, že neznáš mne.
| ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃ |
35 I řekl jim: Když jsem vás posílal bez pytlíka, a bez mošny, a bez obuvi, zdali jste v čem nedostatek měli? A oni řekli: V ničemž.
| ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃ |
36 Tedy dí jim: Ale nyní, kdo má pytlík, vezmi jej, a též i mošnu; a kdož nemá, prodej sukni svou, a kup sobě meč.
| ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃ |
37 Nebo pravím vám, že se ještě to musí naplniti na mně, což psáno: A s nešlechetnými počten jest. Nebo ty věci, kteréž psány jsou o mně, konec berou.
| כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃ |
38 Oni pak řekli: Pane, aj, dva meče teď. A on řekl jim: Dostiť jest.
| ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃ |
39 A vyšed podle obyčeje svého, šel na horu Olivovou, a šli za ním i učedlníci jeho.
| ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃ |
40 A když přišel na místo, řekl jim: Modlte se, abyste nevešli v pokušení.
| ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃ |
41 A sám vzdáliv se od nich, jako by mohl kamenem dohoditi, a poklek na kolena, modlil se,
| והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃ |
42 Řka: Otče, chceš-li, přenes kalich tento ode mne, ale však ne má vůle, ale tvá staň se.
| אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃ |
43 I ukázal se jemu anděl s nebe, posiluje ho.
| וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ |
44 A jsa v boji, horlivěji se modlil. I učiněn jest pot jeho jako krůpě krve tekoucí na zemi.
| ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ |
45 A vstav od modlitby, a přišed k učedlníkům, nalezl je, ani spí zámutkem.
| ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃ |
46 I řekl jim: Co spíte? Vstaňte a modlte se, abyste nevešli v pokušení.
| ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃ |
47 A když on ještě mluvil, aj, zástup, a ten, kterýž sloul Jidáš, jeden ze dvanácti, šel napřed, a přiblížil se k Ježíšovi, aby jej políbil.
48 Ježíš pak řekl jemu: Jidáši, políbením Syna člověka zrazuješ?
| ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃ |
49 A vidouce ti, kteříž při něm byli, k čemu se chýlí, řekli jemu: Pane, budeme-liž bíti mečem?
| והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ |
50 I udeřil jeden z nich služebníka nejvyššího kněze, a uťal ucho jeho pravé.
| ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ |
51 A Ježíš odpověděv, řekl: Nechtež až potud. A dotkna se ucha jeho, uzdravil jej.
| ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ |
52 I dí Ježíš těm, kteříž přišli k němu, předním kněžím a úředníkům chrámu a starším: Jako na lotra vyšli jste s meči a s kyjmi?
| ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ |
53 Ješto na každý den býval jsem s vámi v chrámě, a nevztáhli jste rukou na mne. Ale totoť jest ta vaše hodina a moc temnosti.
| ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃ |
54 A oni javše jej, vedli ho, a uvedli do domu nejvyššího kněze. Petr pak šel za ním zdaleka.
| ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃ |
55 A když zanítili oheň uprostřed síně a posadili se vůkol, sedl Petr mezi ně.
| ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃ |
56 A uzřevši ho jedna děvečka, an sedí u ohně, a pilně naň pohleděvši, řekla: I tento byl s ním.
| ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃ |
57 A on zapřel ho, řka: Ženo, neznám ho.
| ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃ |
58 A po malé chvíli jiný, vida jej, řekl: I ty z nich jsi. Petr pak řekl: Ó člověče, nejsem.
| ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃ |
59 A potom asi po jedné hodině jiný potvrzoval, řka: V pravdě i tento s ním byl, neb i Galilejský jest.
| ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃ |
60 I řekl Petr: Èlověče, nevím, co pravíš. A hned, když on ještě mluvil, kohout zazpíval.
| ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃ |
61 I obrátiv se Pán, pohleděl na Petra. I rozpomenul se Petr na slovo Páně, kterak jemu byl řekl: Že prve než kohout zazpívá, třikrát mne zapříš.
| ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ |
62 I vyšed ven Petr, plakal hořce.
| ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃ |
63 Muži pak ti, kteříž drželi Ježíše, posmívali se jemu, tepouce ho.
| והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃ |
64 A zakrývajíce ho, bili jej v tvář, a tázali se ho, řkouce: Prorokuj, kdo jest, kterýž tebe udeřil?
| ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃ |
65 A jiného mnoho, rouhajíce se, mluvili proti němu.
| ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃ |
66 A když byl den, sešli se starší lidu a přední kněží a zákoníci, a vedli ho do rady své,
| ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃ |
67 Řkouce: Jsi-li ty Kristus? Pověz nám! I dí jim: Povím-li vám, nikoli neuvěříte.
| ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃ |
68 A pakli se vás co otíži, neodpovíte mi, ani propustíte.
| וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃ |
69 Ale od této chvíle Syn člověka sedne na pravici moci Boží.
| אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃ |
70 I řekli všickni: Tedy jsi ty Syn Boží? On pak řekl jim: Vy pravíte, že já jsem.
| ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃ |
71 A oni řekli: Což ještě potřebujeme svědectví? Však jsme sami slyšeli z úst jeho.
| ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃ |
