Jób 41
1 Vytáhneš-liž velryba udicí, aneb provazem pohříženým až k jazyku jeho?
| תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו |
2 Zdali dáš kroužek na chřípě jeho, aneb hákem probodneš čelist jeho?
| התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו |
3 Zdaž se obrátí k tobě s prosbami, aneb mluviti bude tobě lahodně?
| הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות |
4 Učiní-liž smlouvu s tebou? Přijmeš-liž jej za služebníka věčného?
| היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם |
5 Zdaž budeš s ním hráti jako s ptáčkem, aneb přivážeš jej dětem svým?
| התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך |
6 Přistrojí-liž sobě hody z něho společníci, a rozdělí-liž jej mezi kupce?
| יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים |
7 Zdaž naplníš háky kůži jeho, a vidlicemi rybářskými hlavu jeho?
| התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו |
8 Vztáhni jen na něj ruku svou, a neučiníš zmínky o boji.
| שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף |
9 Aj, naděje o polapení jeho mylná jest. Zdaž i k spatření jeho člověk nebývá poražen?
| הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל |
10 Není žádného tak smělého, kdo by jej zbudil, kdož tedy postaví se přede mnou?
| לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב |
11 Kdo mne čím předšel, abych se jemu odplacel? Cožkoli jest pode vším nebem, mé jest.
| מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא |
12 Nebudu mlčeti o údech jeho, a o síle výborného sformování jeho.
| לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו |
13 Kdo odkryl svrchek oděvu jeho? S dvojitými udidly svými kdo k němu přistoupí?
| מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא |
14 Vrata úst jeho kdo otevře? Okolo zubů jeho jest hrůza.
| דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה |
15 Šupiny jeho pevné jako štítové sevřené velmi tuze.
| גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר |
16 Jedna druhé tak blízko jest, že ani vítr nevchází mezi ně.
| אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם |
17 Jedna druhé se přídrží, a nedělí se.
| איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו |
18 Od kýchání jeho zažžehá se světlo, a oči jeho jsou jako záře svitání.
| עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר |
19 Z úst jeho jako pochodně vycházejí, a jiskry ohnivé vyskakují.
| מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו |
20 Z chřípí jeho vychází dým, jako z kotla vroucího aneb hrnce.
| מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן |
21 Dýchání jeho uhlí rozpaluje, a plamen z úst jeho vychází.
| נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא |
22 V šíji jeho přebývá síla, a před ním utíká žalost.
| בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה |
23 Kusové masa jeho drží se spolu; celistvé jest v něm, aniž se rozdrobuje.
| מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט |
24 Srdce jeho tuhé jest jako kámen, tak tuhé, jako úlomek zpodního žernovu.
| לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית |
25 Vyskýtání jeho bojí se nejsilnější, až se strachem i vyčišťují.
| משתו יגורו אלים משברים יתחטאו |
26 Meč stihající jej neostojí, ani kopí, šíp neb i pancíř.
| משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה |
27 Pokládá železo za plevy, ocel za dřevo shnilé.
| יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה |
28 Nezahání ho střela, v stéblo obrací se jemu kamení prakové.
| לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע |
29 Za stéblo počítá střelbu, a posmívá se šermování kopím.
| כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון |
30 Pod ním ostré střepiny, stele sobě na věci špičaté jako na blátě.
| תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט |
31 Působí, aby vřelo v hlubině jako v kotle, a kormoutilo se moře jako v moždíři.
| ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה |
32 Za sebou patrnou činí stezku, až sezdá, že propast má šediny.
| אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה |
33 Žádného není na zemi jemu podobného, aby tak učiněn byl bez strachu.
| אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת |
34 Cokoli vysokého jest, za nic pokládá, jest králem nade všemi šelmami.
| את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ |
