Jób 39
1 Víš-li, kterého času rodí kamsíkové, a laň ku porodu pracující spatřil-lis?
| הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר |
2 Máš-li v počtu měsíce, kteréž vyplňují? Znáš-li, pravím, čas porodu jejich?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה |
3 Jak se kladou, plod svůj utiskají, a s bolestí ho pozbývají?
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה |
4 Jak se zmocňují mladí jejich, i odchovávají picí polní, a vycházejíce, nenavracují se k nim?
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו |
5 Kdo propustil zvěř, aby byla svobodná? A řemení divokého osla kdo rozvázal?
| מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח |
6 Jemuž jsem dal pustinu místo domu jeho, a místo příbytku jeho zemi slatinnou.
| אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה |
7 Posmívá se hluku městskému, a na křikání toho, kdož by jej honil, nic nedbá.
| ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע |
8 To, což nachází v horách, jest pastva jeho; nebo toliko zeliny hledá.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש |
9 Svolí-liž jednorožec, aby tobě sloužil, a u jeslí tvých aby nocoval?
| היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך |
10 Připřáhneš-liž provazem jednorožce k orání? Bude-liž vláčeti brázdy za tebou?
| התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך |
11 Zdaž se na něj ubezpečíš, proto že jest veliká síla jeho, a poručíš jemu svou práci?
| התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך |
12 Zdaž se jemu dověříš, že sveze semeno tvé, a na humno tvé shromáždí?
| התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף |
13 Ty-lis dal pávům křídlo pěkné, aneb péro čápu neb pstrosu?
| כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה |
14 A že opouští na zemi vejce svá, ačkoli je v prachu osedí,
| כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם |
15 Nic nemysle, že by je noha potlačiti, aneb zvěř polní pošlapati mohla?
| ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה |
16 Tak se zatvrzuje k mladým svým, jako by jich neměl; jako by neužitečná byla práce jeho, tak jest bez starosti.
| הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד |
17 Nebo nedal jemu Bůh moudrosti, aniž mu udělil rozumnosti.
| כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה |
18 Èasem svým zhůru se vznášeje, posmívá se koni i jezdci jeho.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו |
19 Zdaž ty dáti můžeš koni sílu? Ty-li ozdobíš šíji jeho řehtáním?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה |
20 Zdali jej zastrašíš jako kobylku? Anobrž frkání chřípí jeho strašlivé jest.
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה |
21 Kopá důl, a pléše v síle své, vycházeje vstříc i zbroji.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק |
22 Směje se strachu, aniž se leká, aniž ustupuje zpátkem před ostrostí meče,
| ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב |
23 Ač i toul na něm chřestí, a blyští se dřevce a kopí.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון |
24 S hřmotem a s hněvem kopá zemi, aniž pokojně stojí k zvuku trouby.
| ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר |
25 Anobrž k zvuku trouby řehce, a zdaleka cítí boj, hluk knížat a prokřikování.
| בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה |
26 Zdali podlé rozumu tvého létá jestřáb, roztahuje křídla svá na poledne?
| המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן |
27 Zdali k rozkazu tvému zhůru se vznáší orlice, a vysoko se hnízdí?
| אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו |
28 Na skále přebývá, přebývá na špičaté skále jako na hradě,
| סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה |
29 Odkudž hledá pokrmu, kterýž z daleka očima svýma spatřuje.
| משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו |
30 Ano i mladí její střebí krev, a kde těla mrtvá, tu i ona jest.
| ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא |
