< Jób 28 >

1 Máť zajisté stříbro prameny své, a zlato místo k přehánění.
כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו׃
2 Železo z země vzato bývá, a kámen rozpuštěný dává měď.
ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה׃
3 Cíl ukládá temnostem, a všelikou dokonalost člověk vystihá, kámen mrákoty a stínu smrti.
קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃
4 Protrhuje se řeka na obyvatele, tak že ji nemůže žádný přebřesti, a svozována bývá uměním smrtelného člověka, i odchází.
פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃
5 Z země vychází chléb, ačkoli pod ní jest něco rozdílného, podobného k ohni.
ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש׃
6 V některé zemi jest kamení zafirové a prach zlatý,
מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו׃
7 K čemuž stezky nezná žádný pták, aniž ji spatřilo oko luňáka,
נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃
8 Kteréž nešlapala mladá zvěř, aniž šel po ní lev.
לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃
9 K škřemeni vztahuje ruku svou, a z kořene převrací hory.
בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים׃
10 Z skálí vyvodí potůčky, a všecko, což jest drahého, spatřuje oko jeho.
בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו׃
11 Vylévati se řekám zbraňuje, a tak cožkoli skrytého jest, na světlo vynáší.
מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור׃
12 Ale moudrost kde nalezena bývá? A kde jest místo rozumnosti?
והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃
13 Neví smrtelný člověk ceny její, aniž bývá nalezena v zemi živých.
לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃
14 Propast praví: Není ve mně, moře také dí: Není u mne.
תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי׃
15 Nedává se zlata čistého za ni, aniž odváženo bývá stříbro za směnu její.
לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃
16 Nemůže býti ceněna za zlato z Ofir, ani za onychin drahý a zafir.
לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃
17 Nevrovná se jí zlato ani drahý kámen, aniž směněna býti může za nádobu z ryzího zlata.
לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז׃
18 Korálů pak a perel se nepřipomíná; nebo nabytí moudrosti dražší jest nad klénoty.
ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃
19 Není jí rovný v ceně smaragd z Mouřenínské země, aniž za čisté zlato může ceněna býti.
לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה׃
20 Odkudž tedy moudrost přichází? A kde jest místo rozumnosti?
והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃
21 Poněvadž skryta jest před očima všelikého živého, i před nebeským ptactvem ukryta jest.
ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃
22 Zahynutí i smrt praví: Ušima svýma slyšely jsme pověst o ní.
אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃
23 Sám Bůh rozumí cestě její, a on ví místo její.
אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה׃
24 Nebo on končiny země spatřuje, a všecko, což jest pod nebem, vidí,
כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה׃
25 Tak že větru váhu dává, a vody v míru odvažuje.
לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה׃
26 On též vyměřuje dešti právo, i cestu blýskání hromů.
בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות׃
27 Hned tehdáž viděl ji, a rozhlásil ji, připravil ji, a vystihl ji.
אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׃
28 Èlověku pak řekl: Aj, bázeň Páně jest moudrost, a odstoupiti od zlého rozumnost.
ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃

< Jób 28 >