Jób 28
1 Máť zajisté stříbro prameny své, a zlato místo k přehánění.
| כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו |
2 Železo z země vzato bývá, a kámen rozpuštěný dává měď.
| ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה |
3 Cíl ukládá temnostem, a všelikou dokonalost člověk vystihá, kámen mrákoty a stínu smrti.
| קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות |
4 Protrhuje se řeka na obyvatele, tak že ji nemůže žádný přebřesti, a svozována bývá uměním smrtelného člověka, i odchází.
| פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו |
5 Z země vychází chléb, ačkoli pod ní jest něco rozdílného, podobného k ohni.
| ארץ--ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש |
6 V některé zemi jest kamení zafirové a prach zlatý,
| מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו |
7 K čemuž stezky nezná žádný pták, aniž ji spatřilo oko luňáka,
| נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה |
8 Kteréž nešlapala mladá zvěř, aniž šel po ní lev.
| לא-הדריכוהו בני-שחץ לא-עדה עליו שחל |
9 K škřemeni vztahuje ruku svou, a z kořene převrací hory.
| בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים |
10 Z skálí vyvodí potůčky, a všecko, což jest drahého, spatřuje oko jeho.
| בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו |
11 Vylévati se řekám zbraňuje, a tak cožkoli skrytého jest, na světlo vynáší.
| מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור |
12 Ale moudrost kde nalezena bývá? A kde jest místo rozumnosti?
| והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה |
13 Neví smrtelný člověk ceny její, aniž bývá nalezena v zemi živých.
| לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים |
14 Propast praví: Není ve mně, moře také dí: Není u mne.
| תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי |
15 Nedává se zlata čistého za ni, aniž odváženo bývá stříbro za směnu její.
| לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה |
16 Nemůže býti ceněna za zlato z Ofir, ani za onychin drahý a zafir.
| לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר |
17 Nevrovná se jí zlato ani drahý kámen, aniž směněna býti může za nádobu z ryzího zlata.
| לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז |
18 Korálů pak a perel se nepřipomíná; nebo nabytí moudrosti dražší jest nad klénoty.
| ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים |
19 Není jí rovný v ceně smaragd z Mouřenínské země, aniž za čisté zlato může ceněna býti.
| לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה |
20 Odkudž tedy moudrost přichází? A kde jest místo rozumnosti?
| והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה |
21 Poněvadž skryta jest před očima všelikého živého, i před nebeským ptactvem ukryta jest.
| ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה |
22 Zahynutí i smrt praví: Ušima svýma slyšely jsme pověst o ní.
| אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה |
23 Sám Bůh rozumí cestě její, a on ví místo její.
| אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה |
24 Nebo on končiny země spatřuje, a všecko, což jest pod nebem, vidí,
| כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה |
25 Tak že větru váhu dává, a vody v míru odvažuje.
| לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה |
26 On též vyměřuje dešti právo, i cestu blýskání hromů.
| בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות |
27 Hned tehdáž viděl ji, a rozhlásil ji, připravil ji, a vystihl ji.
| אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה |
28 Èlověku pak řekl: Aj, bázeň Páně jest moudrost, a odstoupiti od zlého rozumnost.
| ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה |
