Jób 24
1 Proč by od Všemohoucího neměli býti skryti časové, a ti, kteříž jej znají, neměli neviděti dnů jeho?
| מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃ |
2 Bezbožníť nyní mezníky přenášejí, a stádo, kteréž mocí zajali, pasou.
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃ |
3 Osla sirotků zajímají, v zástavě berou vola od vdovy.
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃ |
4 Strkají nuznými s cesty, musejí se vůbec skrývati chudí na světě.
| יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃ |
5 Aj, oni jako divocí oslové na poušti, vycházejí jako ku práci své, ráno přivstávajíce k loupeži; poušť jest chléb jejich i dětí jejich.
| הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃ |
6 Na cizím poli žnou, a z vinic bezbožníci sbírají.
| בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃ |
7 Nahé přivodí k tomu, aby nocovati musili bez roucha, nemajíce se čím přiodíti na zimě.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃ |
8 A přívalem v horách moknouce, nemajíce obydlí, k skále se přivinouti musejí.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃ |
9 Loupí sirotky, kteříž jsou při prsích, a od chudého základ berou.
| יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃ |
10 Nahého opouštějí, že musí choditi bez oděvu, a ti, kteříž snášejí snopy, v hladu zůstávati.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃ |
11 Ti, jenž mezi zdmi jejich olej vytlačují, a presy tlačí, žíznějí.
| בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃ |
12 Lidé v městech lkají, a duše zraněných volají, Bůh pak přítrže tomu nečiní.
| מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃ |
13 Oniť jsou ti, kteříž odporují světlu, a neznají cest jeho, aniž chodí po stezkách jeho.
| המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃ |
14 Na úsvitě povstávaje vražedlník, morduje chudého a nuzného, a v noci jest jako zloděj.
| לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃ |
15 Tolikéž oko cizoložníka šetří soumraku, říkaje: Nespatříť mne žádný, a tvář zakrývá.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃ |
16 Podkopávají potmě i domy, kteréž sobě ve dne znamenali; nebo nenávidí světla.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃ |
17 Ale hned v jitře přichází na ně stín smrti; když jeden druhého poznati může, strachu stínu smrti okoušejí.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃ |
18 Lehcí jsou na svrchku vody, zlořečené jest jmění jejich na zemi, aniž odcházejí cestou svobodnou.
| קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃ |
| ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃ (Sheol h7585) |
20 Zapomíná se na něj život matky, sladne červům, nebývá více připomínán, a tak polámána bývá nepravost jako strom.
| ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃ |
21 Připojuje mu neplodnou, kteráž nerodí, a vdově dobře nečiní.
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃ |
22 Zachvacuje silné mocí svou; ostojí-li kdo z nich, bojí se o život svůj.
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃ |
23 Dává jemu, na čemž by bezpečně spolehnouti mohl, však oči jeho šetří cest jejich.
| יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃ |
24 Bývají zvýšeni poněkud, ale hned jich není; tak jako jiní všickni sníženi, vypléněni, a jako vrškové klasů stínáni bývají.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃ |
25 Zdaliž není tak? Kdo na mne dokáže klamu, a v nic obrátí řeč mou?
| ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃ |
