Jób 21
1 A odpovídaje Job, řekl:
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Poslouchejte pilně řeči mé, a bude mi to za potěšení od vás.
| שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ |
3 Postrpte mne, abych i já mluvil, a když odmluvím, posmívejž se.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ |
4 Zdaliž já před člověkem naříkám? A poněvadž jest proč, jakž nemá býti ssoužen duch můj?
| האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ |
5 Pohleďte na mne, a užasněte se, a položte prst na ústa.
| פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ |
6 Ano já sám, když rozvažuji své bídy, tedy se děsím, a spopadá tělo mé hrůza.
| ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ |
7 Proč bezbožní živi jsou, k věku starému přicházejí, též i bohatnou?
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ |
8 Símě jejich stálé jest před oblíčejem jejich s nimi, a rodina jejich před očima jejich.
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ |
9 Domové jejich bezpečni jsou před strachem, aniž metla Boží na nich.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ |
10 Býk jejich připouštín bývá, ale ne na prázdno; kráva jejich rodí, a nepotracuje plodu.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ |
11 Vypouštějí jako stádo maličké své, a synové jejich poskakují.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ |
12 Povyšují hlasu při bubnu a harfě, a veselí se k zvuku muziky.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ |
| יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585) |
14 Kteříž říkají Bohu silnému: Odejdi od nás, nebo známosti cest tvých neoblibujeme.
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ |
15 Kdo jest Všemohoucí, abychom sloužili jemu? A jaký toho zisk, že bychom se modlili jemu?
| מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ |
16 Ale pohleď, že není v moci jejich štěstí jejich, pročež rada bezbožných vzdálena jest ode mne.
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ |
17 Èasto-liž svíce bezbožných hasne? Přichází-liž na ně bída jejich? Poděluje-liž je bolestmi Bůh v hněvě svém?
| כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ |
18 Bývají-liž jako plevy před větrem, a jako drtiny, kteréž zachvacuje vicher?
| יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ |
19 Odkládá-liž Bůh synům bezbožníka nepravost jeho? Odplacuje-liž jemu tak, aby to znáti mohl,
| אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ |
20 A aby viděly oči jeho neštěstí jeho, a prchlivost Všemohoucího že by pil?
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ |
21 O dům pak jeho po něm jaká jest péče jeho, když počet měsíců jeho bude umenšen?
| כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ |
22 Zdali Boha silného kdo učiti bude umění, kterýž sám vysokosti soudí?
| הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ |
23 Tento umírá v síle dokonalosti své, všelijak bezpečný a pokojný.
| זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ |
24 Prsy jeho plné jsou mléka, a mozk kostí jeho svlažován bývá.
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ |
25 Jiný pak umírá v hořkosti ducha, kterýž nikdy nejídal s potěšením.
| וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ |
26 Jednostejně v prachu lehnou, a červy se rozlezou.
| יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ |
27 Aj, známť myšlení vaše, a chytrosti, kteréž proti mně neprávě vymýšlíte.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ |
28 Nebo pravíte: Kde jest dům urozeného? A kde stánek příbytků bezbožných?
| כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ |
29 Což jste se netázali jdoucích cestou? Zkušení-liž aspoň jejich nepovolíte,
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ |
30 Že v den neštěstí ochranu mívá bezbožný, v den, pravím, rozhněvání přistřín bývá?
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ |
31 Kdo jemu oznámí zjevně cestu jeho? Aneb za to, co činil, kdo jemu odplatí?
| מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ |
32 A však i on k hrobu vyprovozen bude, a tam zůstane.
| והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ |
33 Sladnou jemu hrudy údolí, nadto za sebou všecky lidi táhne, těch pak, kteříž ho předešli, není počtu.
| מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ |
34 Hle, jak vy mne marně troštujete, nebo v odpovědech vašich nezůstává než faleš.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ |
