Jób 17
1 Dýchání mé ruší se, dnové moji hynou, hrobu blízký jsem.
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי |
2 Jistě posměvači jsou u mne, a pro jejich mne kormoucení nepřichází ani sen na oči mé.
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני |
3 Postav mi, prosím, rukojmě za sebe; kdo jest ten, nechť mi na to ruky podá.
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע |
4 Nebo srdce jejich přikryl jsi, aby nerozuměli, a protož jich nepovýšíš.
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם |
5 Kdož pochlebuje bližním, oči synů jeho zhynou.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה |
6 Jistě vystavil mne za přísloví lidem, a za divadlo všechněm,
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה |
7 Tak že pro žalost pošly oči mé, a oudové moji všickni stínu jsou podobni.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם |
8 Užasnouť se nad tím upřímí, a však nevinný proti pokrytci vždy se zsilovati bude.
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר |
9 Přídržeti se bude, pravím, spravedlivý cesty své, a ten, jenž jest čistých rukou, posilní se více.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ |
10 Tolikéž i vy všickni obraťte se, a poďte, prosím; neboť nenacházím mezi vámi moudrého.
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם |
11 Dnové moji pomíjejí, myšlení má mizejí, přemyšlování, pravím, srdce mého.
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי |
12 Noc mi obracejí v den, a světla denního ukracují pro přítomnost temností.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך |
| אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) |
14 Jámu nazovu otcem svým, matkou pak a sestrou svou červy.
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה |
15 Kdež jest tedy očekávání mé? A kdo to, čím bych se troštoval, spatří?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה |
