Jób 15
1 Tedy odpovídaje Elifaz Temanský, řekl:
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ |
2 Zdali moudrý vynášeti má umění povětrné, aneb naplňovati východním větrem břicho své,
| החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ |
3 Hádaje se slovy neprospěšnými, aneb řečmi neužitečnými?
| הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ |
4 Anobrž vyprazdňuješ i bázeň Boží, a modliteb k Bohu činiti se zbraňuješ.
| אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ |
5 Osvědčujíť zajisté nepravost tvou ústa tvá, ač jsi koli sobě zvolil jazyk chytrých.
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ |
6 Potupují tě ústa tvá, a ne já, a rtové tvoji svědčí proti tobě.
| ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ |
7 Zdaliž ty nejprv z lidí zplozen jsi, aneb prvé než pahrbkové sformován?
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ |
8 Zdaliž jsi tajemství Boží slyšel, že u sebe zavíráš moudrost?
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ |
9 Co víš, čehož bychom nevěděli? Èemu rozumíš, aby toho při nás nebylo?
| מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ |
10 I šedivýť i stařec mezi námi jest, ano i starší věkem než otec tvůj.
| גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ |
11 Zdali malá jsou tobě potěšování Boha silného, čili něco je zastěňuje tobě?
| המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ |
12 Tak-liž tě jalo srdce tvé, a tak-liž blíkají oči tvé,
| מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ |
13 Že smíš odpovídati Bohu silnému tak pyšně, a vypouštěti z úst svých ty řeči?
| כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ |
14 Nebo což jest člověk, aby se mohl očistiti, aneb spravedliv býti narozený z ženy?
| מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ |
15 An při svatých jeho není dokonalosti, a nebesa nejsou čistá před očima jeho,
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ |
16 Nadto ohavný a neužitečný člověk, kterýž pije nepravost jako vodu.
| אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ |
17 Já oznámím tobě, poslyš mne; to zajisté, což jsem viděl, vypravovati budu,
| אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ |
18 Což moudří vynesli a nezatajili, slýchavše od předků svých.
| אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ |
19 Jimž samým dána byla země, aniž přejíti mohl cizí prostředkem jejich.
| להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ |
20 Po všecky své dny bezbožný sám se bolestí trápí, po všecka, pravím léta, skrytá před ukrutníkem.
| כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ |
21 Zvuk strachu jest v uších jeho, že i v čas pokoje zhoubce připadne na něj.
| קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ |
22 Nevěří, by se měl navrátiti z temností, ustavičně očekávaje na sebe meče.
| לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ |
23 Bývá i tulákem, chleba hledaje, kde by byl, cítě, že pro něj nastrojen jest den temností.
| נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ |
24 Děsí jej nátisk a ssoužení, kteréž se silí proti němu, jako král s vojskem sšikovaným.
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ |
25 Nebo vztáhl proti Bohu silnému ruku svou, a proti Všemohoucímu postavil se.
| כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ |
26 Útok učinil na něj, na šíji jeho s množstvím zdvižených štítů svých.
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ |
27 Nebo přiodíl tvář svou tukem svým, tak že se mu nadělalo faldů na slabinách.
| כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ |
28 A bydlil v městech zkažených, a v domích, v nichž žádný nebydlil, kteráž v hromady rumu obrácena byla.
| וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ |
29 Avšak nezbohatneť, aniž stane moc jeho, aniž se rozšíří na zemi dokonalost takových.
| לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ |
30 Nevyjde z temností, mladistvou ratolest jeho usuší plamen, a tak zahyne od ducha úst svých.
| לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ |
31 Ale nevěří, že v marnosti jest ten, jenž bloudí, a že marnost bude směna jeho.
| אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ |
32 Před časem svým vyťat bude, a ratolest jeho nebude se zelenati.
| בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ |
33 Zmaří, jako vinný kmen nezralý hrozen svůj, a svrže květ svůj jako oliva.
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ |
34 Nebo shromáždění pokrytce spustne, a oheň spálí stany oslepených dary.
| כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ |
35 Kteřížto když počali ssužování, a porodili nepravost, hned břicho jejich strojí jinou lest.
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ |
