Izaiáš 33
1 Běda tobě, zhoubce, ješto sám nebýváš huben, a kterýž nevěrně děláš, ješto tobě nečinili nevěrně. Když přestaneš býti zhoubcím, pohuben budeš; když přestaneš nevěrně činiti, nevěrněť činiti budou.
| הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃ |
2 Hospodine, učiň nám milost, na tebeť očekáváme; budiž ramenem svých každého jitra, a vysvobozením naším v čas ssoužení.
| יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃ |
3 Před zvukem hřmotu rozprchnou se národové, před vyvýšením tvým budou rozptýleni pohané.
| מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃ |
4 A sebrána bude loupež vaše, tak jako sbíráni bývají chroustové; jako připadají kobylky, tak připadnou na ni.
| ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃ |
5 Vyvýšíť se Hospodin, nebo na výsosti přebývá, a naplní Sion soudem a spravedlností.
| נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃ |
6 I bude upevněním časů tvých, silou i hojným spasením; moudrost a umění, a bázeň Hospodinova poklad tvůj.
| והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃ |
7 Aj, rekové jejich naříkali vně, jednatelé pokoje hořce plakali.
| הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃ |
8 Zpustly silnice, přestali choditi cestou; zrušil příměří, nevážil sobě měst, za nic položil sobě člověka.
| נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃ |
9 Kvílila a zemdlela země, styděti se musil Libán a usvadl; Sáron učiněn jako poušť, Bázan pak a Karmel oklácen.
| אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃ |
10 Jižť povstanu, praví Hospodin, již vyvýšen, již vyzdvižen budu.
| עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃ |
11 Počnouce slámu, porodíte strniště; oheň dýchání vašeho sžíře vás.
| תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃ |
12 I budou národové vypálené vápno, trní podťaté, ohněm spáleni budou.
| והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃ |
13 Slyšte dalecí, co jsem učinil, a poznejte blízcí sílu mou.
| שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃ |
14 Zděsili se na Sionu hříšníci, podjala hrůza pokrytce, řkoucí: Kdož by z nás mohl ostáti před ohněm sžírajícím? Kdož by z nás mohl ostáti před plamenem věčným?
| פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃ |
15 Ten, kterýž chodí v spravedlnosti, a mluví pravé věci, kterýž pohrdá ziskem z útisku, kterýž otřásá ruce své, aby darů nepřijímal, kterýž zacpává uši své, aby neslyšel rady o vraždě, a zavírá oči své, aby se na zlé nedíval:
| הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃ |
16 Ten na vysokých místech přebývati bude, hradové na skalách útočiště jeho, tomu chléb dán bude, vody jeho stálé budou.
| הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃ |
17 Krále v okrase jeho uzří oči tvé, spatří i zemi dalekou.
| מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃ |
18 Srdce tvé přemyšlovati bude o strachu, řka: Kdež jest písař, kde výběrčí, kde spisovatel velikých domů?
| לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃ |
19 Lidu ukrutného neuhledáš, lidu hluboké řeči, jíž bys neslýchal, a jazyku cizího, jemuž bys nerozuměl.
| את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃ |
20 Patř na Sion, město slavností našich, oči tvé nechať hledí na Jeruzalém, obydlí pokojné, stánek, kterýž nebude přenešen, kolíkové jeho na věky se nepohnou, a žádný provaz jeho se neztrhá;
| חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃ |
21 Proto že velikomocný Hospodin jest nám na místě tom řekami toků širokých, po němž nepůjde lodí s vesly, aniž bárka veliká po něm přecházeti bude.
| כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃ |
22 Nebo Hospodin jest soudce náš, Hospodin ustanovitel práv našich, Hospodin král náš, onť spasí nás.
| כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃ |
23 Oslábliť jsou provazové tvoji, aniž budou moci utvrditi sloupu bárky své, ani roztáhnouti plachty, anť již rozdělena bude kořist loupeže mnohé; i chromí rozchvátají kořist.
| נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃ |
24 Aniž dí kdo z obyvatelů: Nemocen jsem. Lid osedlý v něm zproštěn bude nepravosti.
| ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃ |
