כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים |
גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן |
שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש |
ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם |
ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד |
כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך |
ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם |
כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו |
הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה |
אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו |
אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו |
עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו |
נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים |
יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם |
מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות |
ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה |
ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה |
ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים |
הנטפות והשירות והרעלות |
הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים |
הטבעות ונזמי האף |
המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים |
והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים |
והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי |
מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה |
ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב |