1 Mojžišova 29
1 Tedy Jákob vstav, odšel do země východní.
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ |
2 A pohleděv, uzřel studnici v poli a tři stáda ovcí, ana se složila při ní; nebo z té studnice napájeli stáda; a kámen veliký byl navrchu studnice.
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ |
3 Shánívána pak tam bývala všecka stáda, a teprv odvalovali kámen ten od vrchu té studnice, a napájeli dobytky; potom zas přivalovali kámen na vrch studnice, na místo jeho.
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ |
4 Tedy řekl jim Jákob: Bratří moji, odkud jste? Kteřížto odpověděli: Jsme z Cháran.
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ |
5 I řekl jim: Znáte-li Lábana, syna Náchorova? A oni řekli: Známe.
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ |
6 I dí opět k nim: Dobře-li se má? Odpověděli: Dobře, a aj, Ráchel dcera jeho tamto jde s dobytkem.
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ |
7 Tedy řekl: Však ještě daleko do večera, aniž ještě čas, aby dobytek byl sehnán; napojte stáda, a jděte, paste.
| ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ |
8 A oni odpověděli: Nemůžeme, než až se všecka stáda seženou, a odvalen bude kámen od svrchku studnice, abychom napojili ovce.
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ |
9 Když on ještě mluvil s nimi, přišla k tomu Ráchel s stádem otce svého; neb ona pásla stádo.
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ |
10 Tedy Jákob uzřev Ráchel, dceru Lábana ujce svého, a stádo jeho, přistoupil a odvalil ten kámen od vrchu studnice, a napojil stádo Lábana ujce svého.
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ |
11 A políbil Jákob Ráchel, a povýšiv hlasu svého, plakal.
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ |
12 Oznámil jí pak byl Jákob, že jest bratr otce jejího, a že jest syn Rebeky; a ona přiběhši, oznámila to otci svému.
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ |
13 I stalo se, když Lában uslyšel pověst o Jákobovi, synu sestry své, že vyběhl proti němu, a objav ho, políbil, a uvedl do domu svého; on pak vypravoval Lábanovi o všech těch věcech.
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ |
14 Jemužto odpověděl Lában: Jistě kost má a tělo mé jsi. I zůstal s ním přes celý měsíc.
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ |
15 Tedy řekl Lában Jákobovi: Zdali proto, že jsi bratr můj, darmo mi sloužiti budeš? Pověz mi, jaká má býti mzda tvá?
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ |
16 (Měl pak Lában dvě dcery; jméno starší Lía, a jméno mladší Ráchel.
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ |
17 Než Lía měla oči mdlé, ale Ráchel byla pěkné postavy a krásné tváři.
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ |
18 I miloval Jákob Ráchel.) Řekl tedy: Buduť sloužiti sedm let za Ráchel, dceru tvou mladší.
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ |
19 Odpověděl Lában: Lépeť jest, abych ji tobě dal, nežli bych ji dal muži jinému; zůstaniž se mnou.
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ |
20 Takž Jákob sloužil za Ráchel sedm let; a bylo před očima jeho jako něco málo dnů, proto že laskav byl na ni.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ |
21 Potom řekl Jákob k Lábanovi: Dejž mi ženu mou; nebo vyplněni jsou dnové moji, abych všel k ní.
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ |
22 Tedy sezval Lában všecky muže místa toho, a učinil hody.
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ |
23 U večer pak vzav Líu, dceru svou, uvedl ji k němu; a on všel k ní.
| ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ |
24 Dal také Lában Zelfu děvku svou Líe, dceři své, za služebnici.
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ |
25 A když bylo ráno, poznal, že jest Lía. I řekl k Lábanovi: Což jsi mi to učinil? Zdaliž jsem za Ráchel nesloužil u tebe? Pročežs mne tedy oklamal?
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ |
26 Odpověděl Lában: Nebývá toho v kraji našem, aby vdávána byla mladší dříve, než prvorozená.
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ |
27 Vyplň týden této; dámeť potom i tuto za službu, kterouž sloužiti budeš u mne ještě sedm let jiných.
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ |
28 I udělal tak Jákob, a vyplnil týden její. Potom dal mu Ráchel dceru svou za manželku.
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ |
29 Dal také Lában Ráchel, dceři své, Bálu, děvku svou za služebnici.
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ |
30 Tedy všel také k Ráchel, a miloval ji více než Líu; i sloužil u něho ještě sedm let jiných.
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ |
31 Vida pak Hospodin, že Lía nemá lásky, otevřel život její; a Ráchel nechal neplodné.
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ |
32 Tedy počala Lía a porodila syna, a nazvala jméno jeho Ruben; nebo řekla: Jistě viděl Hospodin trápení mé; jižť nyní milovati mne bude muž můj.
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ |
33 I počala opět a porodila syna, a řekla: Jistě uslyšel Hospodin, že jsem v nenávisti, protož dal mi i tohoto. A nazvala jméno jeho Simeon.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ |
34 A opět počala a porodila syna, a řekla: Již nyní připojí se ke mně muž můj, nebo jsem mu porodila tři syny. Z té příčiny nazváno jest jméno jeho Léví.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ |
35 I počala ještě a porodila syna, a řekla: Již nyní chváliti budu Hospodina. Pročež nazvala jméno jeho Juda; i přestala roditi.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ |
