2 Mojžišova 21
1 Tito jsou pak soudové, kteréž jim předložíš:
| ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃ |
2 Jestliže koupíš k službě Žida, šest let sloužiti bude, a sedmého odejde svobodný darmo.
| כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃ |
3 Přišel-li by sám toliko, sám také odejde; pakli měl ženu, vyjde s ním i žena jeho.
| אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃ |
4 Jestliže pán jeho dá mu ženu, a ona zrodí jemu syny neb dcery: žena ta i děti její budou pána jeho, on pak sám toliko odejde.
| אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃ |
5 Pakli by řekl služebník: Miluji pána svého, manželku svou a syny své, nevyjdu svobodný:
| ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃ |
6 Tedy postaví ho pán jeho před soudci, a přivede ho ke dveřím neb k veřeji, a probodne pán jeho ucho jemu špicí; i zůstaneť služebníkem jeho na věky.
| והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם׃ |
7 Když by pak prodal někdo dceru svou, aby byla děvkou, nevyjdeť tak, jako vycházejí služebníci.
| וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃ |
8 Nelíbila-li by se pánu svému, kterýž jí sobě ještě nezasnoubil, dopustí ji vyplatiti. Lidu cizímu nebude míti práva prodati ji, poněvadž zhřešil proti ní.
| אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה׃ |
9 Pakli by synu svému ji zasnoubil, učiníť jí tak, jakž obyčej jest činiti dcerám.
| ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃ |
10 A dal-li by mu jinou, z stravy její, oděvu jejího, a přívětivosti manželské nic této neujme.
| אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃ |
11 Neudělal-li by nic z toho trojího, vyjde darmo bez stříbra.
| ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃ |
12 Kdo by ubil člověka, až by od toho umřel, smrtí umře.
| מכה איש ומת מות יומת׃ |
13 Když by pak neukládal o bezživotí jeho, než Bůh dal by jej v ruce jeho: tedy uložím tobě místo, do něhož by takový mohl uteci.
| ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃ |
14 Pakli by kdo tak pyšně sobě počínal proti bližnímu svému, že by ho lstivě zabil, i od oltáře mého odtrhneš jej, aby umřel.
| וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃ |
15 Kdo by otce svého neb matku svou bil, smrtí ať umře.
| ומכה אביו ואמו מות יומת׃ |
16 Kdo by pak, ukradna někoho, prodal jej, a nalezen by byl v ruce jeho, smrtí ať umře.
| וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃ |
17 I ten, kdož by zlořečil otci svému neb mateři své, smrtí ať umře.
| ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ |
18 Když by se svadili muži, a urazil by který bližního svého kamenem neb pěstí, a ten by neumřel, než složil se na lůži;
| וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃ |
19 A potom by povstal a chodil vně o holi své: již nebude vinen ten, kdož urazil; toliko co zatím obmeškal, to jemu nahradí, a na vyhojení jeho naloží.
| אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃ |
20 Když by pak ubil kdo služebníka svého neb děvku svou kyjem, tak že by umřel mu v ruce jeho: pomstou pomštěno bude nad takovým.
| וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃ |
21 A však jestliže by den neb dva přečkal, neponese pomsty, nebo jej zaplatil.
| אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃ |
22 Když by se svadili muži, a urazili ženu těhotnou, tak že by vyšel z ní plod její, však by se zhouba nestala: pokutován bude, jakž by uložil naň muž té ženy, a dá vedlé uznání soudců.
| וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃ |
23 Pakliť by smrt přišla, tedy dáš život za život,
| ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃ |
24 Oko za oko, zub za zub, ruku za ruku, nohu za nohu,
| עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל׃ |
25 Spáleninu za spáleninu, ránu za ránu, modřinu za modřinu.
| כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה׃ |
26 Jestliže by kdo urazil služebníka svého v oko, aneb děvku svou v oko, tak že by jej o ně připravil: svobodného jej propustí za oko jeho.
| וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו׃ |
27 Pakli by zub služebníku svému neb zub děvce své vyrazil, svobodného jej propustí za zub jeho.
| ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו׃ |
28 Jestliže by vůl utrkl muže neb ženu, tak že by umřel člověk: ukamenován bude ten vůl, aniž jedeno bude maso jeho, však pán vola toho bez viny bude.
| וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי׃ |
29 Než byl-liť by vůl trkavý prvé, a bylo by to osvědčeno pánu jeho, on pak nezavřel by ho, a v tom zabil by muže neb ženu: vůl ten ukamenován bude, a pán jeho také umře.
| ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת׃ |
30 Pakliť mu bude uloženo, aby se vyplatil: tedy dá výplatu za život svůj, jakážkoli na něj uložena bude.
| אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו׃ |
31 Buď že by syna utrkl, buď dceru, podlé soudu toho stane se jemu.
| או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃ |
32 Jestliže by služebníka vůl ztrkal neb děvku, třidceti lotů stříbra dá pánu jeho, a vůl ten bude ukamenován.
| אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל׃ |
33 Kdyby kdo odhradil studnici, a neb vykopal někdo studnici, a zase jí nepřikryl, a vpadl by tam vůl neb osel:
| וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור׃ |
34 Pán té studnice nahradí to, a peníze položí pánu jeho, a což se zabilo, to sobě míti bude.
| בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו׃ |
35 A ustrčil-li by vůl něčí vola sousedova, že byl umřel: tedy prodadí vola toho živého, a podělí se penězi jeho; i s zabitým volem také se rozdělí.
| וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון׃ |
36 Pakli vědíno bylo, že vůl byl trkavý prvé, a nezavřel ho pán jeho: bez výmluvy ať dá vola za vola, a zabitý ať mu zůstane.
| או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו׃ |
