< Žalmy 140 >

1 Přednímu z kantorů, žalm Davidův. Vysvoboď mne, Hospodine, od člověka zlého, a od muže ukrutného ostříhej mne,
למנצח מזמור לדוד ב חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני
2 Kteříž myslí zlé věci v srdci, a na každý den sbírají se k válce.
אשר חשבו רעות בלב כל-יום יגורו מלחמות
3 Naostřují jazyk svůj jako had, jed lítého hada jest ve rtech jejich. (Sélah)
שננו לשונם כמו-נחש חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה
4 Ostříhej mne, Hospodine, od rukou bezbožníka, od muže ukrutného zachovej mne, kteříž myslí podraziti nohy mé.
שמרני יהוה מידי רשע-- מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי
5 Polékli pyšní na mne osídlo a provazy, roztáhli teneta u cesty, a léčky své mi položili. (Sélah)
טמנו גאים פח לי-- וחבלים פרשו רשת ליד-מעגל מקשים שתו-לי סלה
6 Řekl jsem Hospodinu: Bůh silný můj jsi, pozoruj, Hospodine, hlasu pokorných modliteb mých.
אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני
7 Hospodine Pane, sílo spasení mého, kterýž přikrýváš hlavu mou v čas boje,
יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק
8 Nedávej, Hospodine, bezbožnému, čehož žádostiv jest, ani předsevzetí zlého vykonati jemu dopouštěj, aby se nepovýšil. (Sélah)
אל-תתן יהוה מאויי רשע זממו אל-תפק ירומו סלה
9 Vůdce těch, jenž obkličují mne, nepravost rtů jejich ať přikryje.
ראש מסבי-- עמל שפתימו יכסומו (יכסימו)
10 Padej na ně uhlí řeřavé, a na oheň uvrz je, do jam hlubokých, aby nemohli povstati.
ימיטו (ימוטו) עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל-יקומו
11 Člověk utrhač nebude upevněn na zemi, a muž ukrutný, zlostí polapen jsa, padne.
איש לשון בל-יכון בארץ איש-חמס רע--יצודנו למדחפת
12 Vím, žeť se Hospodin zasadí o při chudého, a pomstí nuzných.
ידעת (ידעתי)--כי-יעשה יהוה דין עני משפט אבינים
13 A tak spravedliví slaviti budou jméno tvé, a upřímí přebývati před oblíčejem tvým.
אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את-פניך

< Žalmy 140 >