Žalmy 102
1 Modlitba chudého, když sevřín jsa, před Hospodinem vylévá žádosti své. Hospodine, slyš modlitbu mou, a volání mé přijdiž k tobě.
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Neskrývej tváři své přede mnou, v den ssoužení mého nakloň ke mně ucha svého; když k tobě volám, rychle vyslyš mne.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 Nebo mizejí jako dým dnové moji, a kosti mé jako ohniště vypáleny jsou.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 Poraženo jest jako bylina, a usvadlo srdce mé, tak že jsem chleba svého jísti zapomenul.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 Od hlasu lkání mého přilnuly kosti mé k kůži mé.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 Podobný jsem učiněn pelikánu na poušti, jsem jako výr na pustinách.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 Bdím, a jsem jako vrabec osamělý na střeše.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 Každý den utrhají mi nepřátelé moji, a posměvači moji proklínají mnou.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 Nebo jídám popel jako chléb, a k nápoji svému slz přiměšuji,
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 Pro rozhněvání tvé a zažžený hněv tvůj; nebo zdvihna mne, hodils mnou.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 Dnové moji jsou jako stín nachýlený, a já jako tráva usvadl jsem.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 Ale ty, Hospodine, na věky zůstáváš, a památka tvá od národu až do pronárodu.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 Ty povstana, smiluješ se nad Sionem, nebo čas jest učiniti milost jemu, a čas uložený přišel.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 Nebo líbost mají služebníci tvoji v kamení jeho, a nad prachem jeho slitují se,
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 Aby se báli pohané jména Hospodinova, a všickni králové země slávy tvé,
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 Když by Hospodin vzdělal Sion, a ukázal se v slávě své,
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 Když by popatřil k modlitbě poníženého lidu, nepohrdaje modlitbou jejich.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 Budeť to zapsáno pro budoucí potomky, a lid, kterýž má stvořen býti, chváliti bude Hospodina,
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 Že shlédl s výsosti svatosti své. Hospodin s nebe na zemi že popatřil,
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 Aby vyslyšel vzdychání vězňů, a rozvázal ty, kteříž již k smrti oddání byli,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 Aby vypravovali na Sionu jméno Hospodinovo, a chválu jeho v Jeruzalémě,
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 Když se spolu shromáždí národové a království, aby sloužili Hospodinu.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 Ztrápilť jest na cestě sílu mou, ukrátil dnů mých,
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 Až jsem řekl: Můj Bože, nebeř mne u prostřed dnů mých; od národu zajisté až do pronárodu jsou léta tvá,
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 I prvé nežlis založil zemi, a dílo rukou svých, nebesa.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 Onať pominou, ty pak zůstáváš; všecky ty věci jako roucho zvetšejí, jako oděv změníš je, a změněny budou.
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 Ty pak jsi tentýž, a léta tvá nikdy nepřestanou.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 Synové služebníků tvých bydliti budou, a símě jejich zmocní se před tebou.
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
