Marek 15
1 A hned ráno, uradivše se přední kněží s staršími a s zákonníky i se vším shromážděním, svázavše Ježíše, vedli jej a dali Pilátovi.
| השכם בבוקר נפגשו ראשי הכוהנים, הזקנים, הסופרים וכל חברי הסנהדרין כדי להתייעץ על הצעד הבא. הם החליטו לשלוח את ישוע בליווי משמר מזוין אל פילטוס, המושל הרומאי. |
2 I otázal se ho Pilát: Ty-li jsi ten král Židovský? A on odpověděv, řekl jemu: Ty pravíš.
| ”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס.”אתה אומר“, השיב ישוע. |
3 I žalovali na něj přední kněží mnoho. On pak nic neodpovídal.
| ראשי הכוהנים האשימו אותו בפשעים רבים.”מדוע אינך מגן על עצמך?“שאל פילטוס בתמיהה.”מה יש לך לומר?“ |
4 Tedy Pilát otázal se ho opět, řka: Nic neodpovídáš? Hle, jak mnoho proti tobě svědčí.
5 Ale Ježíš předce nic neodpověděl, tak že se podivil Pilát.
| להפתעתו של פילטוס לא ענה ישוע דבר. |
6 V svátek pak propouštíval jim jednoho z vězňů, za kteréhož by koli prosili.
| כל שנה בחג הפסח נהג פילטוס להוציא לחופשי אסיר יהודי אחד, לפי בחירת העם. |
7 I byl jeden, kterýž sloul Barabáš, s svárlivými v vězení, kteříž v svadě vraždu byli spáchali.
| באותו זמן היה בכלא אסיר יהודי בשם בר־אבא, אשר הואשם ברצח (יחד עם אחרים) בעת אחת המרידות. |
8 A zvolav zástup, počal prositi, aby učinil, jakož jim vždycky činíval.
| בינתיים החל ההמון לבקש מפילטוס שישחרר אסיר אחד כמנהגו. |
9 Pilát pak odpověděl jim, řka: Chcete-li, propustím vám krále Židovského?
| ”האם אתם רוצים שאוציא לחופשי את מלך היהודים?“שאל פילטוס. |
10 (Nebo věděl, že jej z závisti vydali přední kněží.)
| הוא הציע לשחרר את ישוע, כי הבין שראשי הכוהנים אסרו אותו מתוך קנאה. |
11 Ale přední kněží ponukli zástupu, aby jim raději propustil Barabáše.
| אולם ראשי הכוהנים הסיתו את ההמון לדרוש את שחרורו של בר־אבא במקום שחרורו של ישוע. |
12 A Pilát odpověděv, řekl jim zase: Což pak chcete, ať učiním tomu, kteréhož králem Židovským nazýváte?
| ”אם אשחרר את בר־אבא, מה אעשה עם איש שאתם קוראים לו מלך היהודים?“שאל פילטוס. |
13 A oni opět zvolali: Ukřižuj ho.
| ”צלוב אותו!“צעקו. |
14 A Pilát pravil jim: I co zlého učinil? Oni pak více volali: Ukřižuj ho.
| ”אבל מדוע?“לא הבין פילטוס.”מה עשה?“הם לא ענו, ורק הגבירו את צעקותיהם:”צלוב אותו!“ |
15 Tedy Pilát, chtě lidu dosti učiniti, pustil jim Barabáše, a dal jim Ježíše ubičovaného, aby byl ukřižován.
| פילטוס רצה למנוע מהומות אז נכנע לדרישת ההמון. על כן שחרר את בר־אבא מבית־הסוהר וציווה להלקות את ישוע בשוטים. |
16 Žoldnéři pak uvedli jej vnitř do síně, do rathouzu, a svolali všecku zběř.
| לאחר מכן לקחו החיילים הרומאים את ישוע לחצר הארמון. הם קראו לכל חיילי המשמר, הלבישו את ישוע בגלימת ארגמן, הכינו לו זר מקוצים ארוכים ודוקרניים והניחו את הזר על ראשו. |
17 I oblékli jej v šarlat, a korunu zpletše z trní, vložili naň.
18 I počali ho pozdravovati: Zdráv buď, králi Židovský.
| הם החלו ללעוג ולצחוק לו:”יחי מלך היהודים!“ |
19 A bili hlavu jeho třtinou, a plili na něj, a sklánějíce kolena, klaněli se jemu.
| הם הכו אותו באכזריות, חבטו על ראשו במקלות, ירקו עליו, כרעו ברך לפניו והשתחוו לו בלעג. |
20 A když se jemu naposmívali, svlékli s něho šarlat, a oblékli jej v roucho jeho vlastní. I vedli jej, aby ho ukřižovali.
| לאחר שסיימו החיילים להתלוצץ ולצחוק עליו, הפשיטו מעליו את הארגמן והלבישו אותו בבגדיו, והוציאו אותו החוצה לצליבה. |
21 I přinutili nějakého Šimona Cyrenenského, pomíjejícího, (kterýž šel z pole, otce Alexandrova a Rufova, ) aby nesl kříž jeho.
| החיילים פגשו בדרך את שמעון מקירניה (אביהם של אלכסנדר ורופוס), שחזר מהשדה, ואילצוהו לשאת את הצלב של ישוע למקום הצליבה. |
22 I vedli jej až na místo Golgota, to jest, (vyložil-li by, ) popravné místo.
| ישוע הובא למקום הנקרא”גלגלתא“, כלומר”מקום הגולגולת“. |
23 I dávali mu píti víno s mirrou, ale on nepřijal.
| הם הגישו לו יין מסומם, אך הוא סרב לשתות. |
24 A ukřižovavše jej, rozdělili roucha jeho, mecíce o ně los, kdo by co vzíti měl.
| לאחר מכן הם צלבו אותו וערכו הגרלה על בגדיו. |
25 A byla hodina třetí, když ho ukřižovali.
| בשעה תשע בבוקר צלבו את ישוע. |
26 A byl nápis viny jeho napsán: Král Židovský.
| מעל ראשו היה תלוי שלט שאשמתו כתובה עליו:”מלך היהודים“. |
27 Ukřižovali také s ním dva lotry, jednoho na pravici, a druhého na levici jeho.
| באותו בוקר נצלבו איתו שני פושעים: אחד לימינו ואחד לשמאלו, |
28 I naplněno jest písmo, řkoucí: A s nepravými počten jest.
| וכך התקיים הפסוק:”ואת פושעים נמנה.“ |
29 A kteříž chodili mimo něj, rouhali se jemu, potřásajíce hlavami svými, a říkajíce: Hahá, kterýž rušíš chrám, a ve třech dnech vzděláváš,
| העוברים והשבים קללו אותו, לעגו לו וקראו:”נו, אתה יכול להרוס את בית המקדש ולבנותו מחדש בשלושה ימים? |
30 Spomoz sobě samému, a sstup s kříže.
| אם אתה גיבור כזה, מדוע אינך מציל את עצמך ויורד מהצלב?“ |
31 Též i přední kněží posmívajíce se, jeden k druhému s zákonníky pravili: Jinýmť pomáhal, sám sobě pomoci nemůže.
| גם ראשי הכוהנים והסופרים עמדו סביבו ולעגו לו.”הוא יכול להושיע את כולם חוץ מאשר את עצמו!“צחקו. |
32 Kristus, ten král Izraelský, nechažť nyní sstoupí s kříže, ať uzříme, a uvěříme. A i ti, kteříž s ním ukřižování byli, útržku mu činili.
| ”משיח שכמוהו!“קראו.”מלך ישראל, הבה נראה אותו יורד מהצלב, ואז נאמין למה שהוא אומר!“גם שני הפושעים שנצלבו איתו קיללו אותו. |
33 A když byla hodina šestá, stala se tma po vší zemi až do hodiny deváté.
| בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. |
34 A v hodinu devátou zvolal Ježíš hlasem velikým, řka: Elói, Elói, lama zabachtani? Což se vykládá: Bože můj, Bože můj, pročs mne opustil?
| בשעה שלוש אחר־הצהריים זעק ישוע זעקת שבר:”אלי, אלי, למה שבקתני?“(כלומר,”אלי, אלי, למה עזבתני?“) |
35 A někteří z okolo stojících, slyševše to, pravili: Hle, Eliáše volá.
| אחדים מהאנשים שעמדו שם חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא. |
36 A běžev jeden, naplnil hubu octem, a vloživ na tresť, dával jemu píti, řka: Ponechte, uzříme, přijde-li Eliáš, aby jej složil.
| איש אחד רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מוט ארוך והגיש אותו לישוע.”הבה נראה אם אליהו באמת יבוא להוריד אותו!“קרא האיש. |
37 Ježíš pak zvolav hlasem velikým, pustil duši.
| באותו רגע זעק ישוע זעקת שבר נוספת ונפח את נשמתו. |
38 A opona v chrámě roztrhla se na dvé, od vrchu až dolů.
| בבית־המקדש, הפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים נקרעה לשניים מלמעלה למטה. |
39 Viděv pak centurio, kterýž tu naproti stál, že tak volaje, vypustil duši, řekl: Jistě člověk tento Syn Boží byl.
| קצין רומאי אחד, שעמד בין הצופים וראה כיצד נפח ישוע את נשמתו, קרא:”האיש הזה באמת היה בן־אלוהים!“ |
40 Byly pak tu i ženy, zdaleka se dívajíce, mezi nimiž byla Maria Magdaléna, a Maria Jakuba menšího, a Jozesova mátě, a Salome,
| גם נשים עמדו במרחק מה וחזו בצליבה; ביניהן היו מרים המגדלית, מרים (אמם של יעקב ויוסי) ושלומית. |
41 Kteréž, když ještě byl v Galilei, chodily za ním a posluhovaly jemu, i jiné mnohé, kteréž byly s ním vstoupily do Jeruzaléma.
| כל אלה האמינו בישוע ואף שרתו אותו בהיותו בגליל. היו שם עוד נשים רבות אשר הלכו אחריו לירושלים. |
42 A když již byl večer, (že byl den připravování, to jest před sobotou, )
| כל זה התרחש ביום שישי. עם רדת הערב, יהודי נכבד בשם יוסף מן הרמתיים ניגש לפילטוס וביקש את גופתו של ישוע. יוסף היה חבר בסנהדרין והאמין בביאת המשיח באותה עת. |
43 Přišed Jozef z Arimatie, počestná osoba úřadná, kterýž také očekával království Božího, směle všel ku Pilátovi, a prosil za tělo Ježíšovo.
44 Pilát pak podivil se, již-li by umřel. A povolav centuriona, otázal se ho, dávno-li je umřel.
| פילטוס לא האמין שישוע כבר מת, ולכן ביקש מאחד מקציניו שיוודא את הדבר. |
45 A zvěděv od centuriona, dal tělo Jozefovi.
| הקצין בדק ואישר שאכן ישוע כבר מת, ורק אז הרשה פילטוס ליוסף לקחת את הגופה. |
46 I koupiv plátna, a sňav ho, obvinul v plátno, a položil do hrobu, kterýž byl vytesán z skály, a přivalil kámen ke dveřům hrobovým.
| יוסף קנה סדין גדול, הוריד את גופת ישוע מהצלב, עטף אותה בסדין וקבר את ישוע בקבר חצוב בסלע. הוא סתם את פתח הקבר באבן גדולה. |
47 Ale Maria Magdaléna a Maria Jozesova dívaly se, kde by byl položen.
| מרים המגדלית ומרים אמו של יוסי ראו את המקום שבו נקבר ישוע. |
