< Plaè 5 >

1 Rozpomeň se, Hospodine, co se nám děje; popatř a viz pohanění naše.
זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃
2 Dědictví naše obráceno jest k cizím, domové naši k cizozemcům.
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
3 Sirotci jsme a bez otce, matky naše jsou jako vdovy.
יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
4 Vody své za peníze pijeme, dříví naše za záplatu přichází.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
5 Na hrdle svém protivenství snášíme, pracujeme, nedopouští se nám odpočinouti.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃
6 Egyptským podáváme ruky i Assyrským, abychom nasyceni byli chlebem.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃
7 Otcové naši hřešili, není jich, my pak trestáni po nich neseme.
אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃
8 Služebníci panují nad námi; není žádného, kdo by vytrhl z ruky jejich.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃
9 S opovážením se života svého hledáme chleba svého, pro strach meče i na poušti.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
10 Kůže naše jako pec zčernaly od náramného hladu.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
11 Ženám na Sionu i pannám v městech Judských násilé činí.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃
12 Knížata rukou jejich zvěšena jsou, osoby starých nemají v poctivosti.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃
13 Mládence k žernovu berou, a pacholata pod dřívím klesají.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃
14 Starci sedati v branách přestali a mládenci od zpěvů svých.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃
15 Přestala radost srdce našeho, obrátilo se v kvílení plésání naše.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃
16 Spadla koruna s hlavy naší; běda nám již, že jsme hřešili.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃
17 Protoť jest mdlé srdce naše, pro tyť věci zatměly se oči naše,
על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃
18 Pro horu Sion, že zpuštěna jest; lišky chodí po ní.
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃
19 Ty Hospodine, na věky zůstáváš, a stolice tvá od národu do pronárodu.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃
20 Proč se zapomínáš na věky na nás, a opouštíš nás za tak dlouhé časy?
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃
21 Obrať nás, ó Hospodine, k sobě, a obráceni budeme; obnov dny naše, jakž byly za starodávna.
השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃
22 Nebo zdali všelijak zavržeš nás, a hněvati se budeš na nás velice?
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃

< Plaè 5 >