< Plaè 3 >

1 Já jsem muž okoušející trápení od metly rozhněvání Božího.
אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃
2 Zahnal mne, a uvedl do tmy a ne k světlu.
אותי נהג וילך חשך ולא אור׃
3 Toliko proti mně se postavuje, a obrací ruku svou přes celý den.
אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃
4 Uvedl sešlost na tělo mé a kůži mou, a polámal kosti mé.
בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃
5 Zastavěl mne a obklíčil přeodpornou hořkostí.
בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃
6 Postavil mne v tmavých místech jako ty, kteříž již dávno zemřeli.
במחשכים הושיבני כמתי עולם׃
7 Ohradil mne, abych nevyšel; obtížil ocelivý řetěz můj.
גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃
8 A jakžkoli volám a křičím, zacpává uši před mou modlitbou.
גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃
9 Ohradil cesty mé tesaným kamenem, a stezky mé zmátl.
גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃
10 Jest nedvěd číhající na mne, lev v skrejších.
דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃
11 Cesty mé stočil, anobrž roztrhal mne, a na to mne přivedl, abych byl pustý.
דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃
12 Natáhl lučiště své, a vystavil mne za cíl střelám.
דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃
13 Postřelil ledví má střelami toulu svého.
הביא בכליותי בני אשפתו׃
14 Jsem v posměchu se vším lidem svým, a písničkou jejich přes celý den.
הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃
15 Sytí mne hořkostmi, opojuje mne pelynkem.
השביעני במרורים הרוני לענה׃
16 Nadto potřel o kameníčko zuby mé, vrazil mne do popela.
ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃
17 Tak jsi vzdálil, ó Bože, duši mou od pokoje, až zapomínám na pohodlí,
ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃
18 A říkám: Zahynulatě síla má i naděje má, kterouž jsem měl v Hospodinu.
ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃
19 A však duše má rozvažujíc trápení svá a pláč svůj, pelynek a žluč,
זכר עניי ומרודי לענה וראש׃
20 Rozvažujíc to ustavičně, ponižuje se ve mně.
זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃
21 A přivodě sobě to ku paměti, (naději mám),
זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃
22 Že veliké jest milosrdenství Hospodinovo, když jsme do konce nevyhynuli. Nepřestávajíť zajisté slitování jeho,
חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃
23 Ale nová jsou každého jitra; převeliká jest pravda tvá.
חדשים לבקרים רבה אמונתך׃
24 Díl můj jest Hospodin, říká duše má; protož naději mám v něm.
חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃
25 Dobrý jest Hospodin těm, jenž očekávají na něj, duši té, kteráž ho hledá.
טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃
26 Dobré jest trpělivě očekávajícímu na spasení Hospodinovo.
טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃
27 Dobré jest muži tomu, kterýž by nosil jho od dětinství svého,
טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃
28 Kterýž by pak byl opuštěn, trpělivě se má v tom, což na něj vloženo,
ישב בדד וידם כי נטל עליו׃
29 Dávaje do prachu ústa svá, až by se ukázala naděje,
יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃
30 Nastavuje líce tomu, kdož jej bije, a sytě se potupou.
יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃
31 Neboť nezamítá Pán na věčnost;
כי לא יזנח לעולם אדני׃
32 Nýbrž ačkoli zarmucuje, však slitovává se podlé množství milosrdenství svého.
כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃
33 Netrápíť zajisté z srdce svého, aniž zarmucuje synů lidských.
כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃
34 Aby kdo potíral nohama svýma všecky vězně v zemi,
לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃
35 Aby nespravedlivě soudil muže před oblíčejem Nejvyššího,
להטות משפט גבר נגד פני עליון׃
36 Aby převracel člověka v při jeho, Pán nelibuje.
לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃
37 Kdo jest, ješto když řekl, stalo se něco, a Pán nepřikázal?
מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃
38 Z úst Nejvyššího zdali nepochází zlé i dobré?
מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃
39 Proč by tedy sobě stýskal člověk živý, muž nad kázní za hříchy své?
מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃
40 Zpytujme raději a ohledujme cest našich, a navraťme se až k Hospodinu.
נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃
41 Pozdvihujme srdcí i rukou svých k Bohu silnému v nebe.
נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃
42 Myť jsme se zpronevěřili, a zpurní jsme byli, protož ty neodpouštíš.
נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃
43 Obestřels se hněvem a stiháš nás, morduješ a nešanuješ.
סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃
44 Obestřels se oblakem, aby nemohla proniknouti k tobě modlitba.
סכותה בענן לך מעבור תפלה׃
45 Za smeti a povrhel položil jsi nás u prostřed národů těchto.
סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃
46 Rozdírají na nás ústa svá všickni nepřátelé naši.
פצו עלינו פיהם כל איבינו׃
47 Strach a jáma potkala nás, zpuštění a setření.
פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃
48 Potokové vod tekou z očí mých pro potření dcery lidu mého.
פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃
49 Oči mé slzí bez přestání, proto že není žádného odtušení,
עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃
50 Ažby popatřil a shlédl Hospodin s nebe.
עד ישקיף וירא יהוה משמים׃
51 Oči mé rmoutí duši mou pro všecky dcery města mého.
עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃
52 Loviliť jsou mne ustavičně, jako ptáče, nepřátelé moji bez příčiny.
צוד צדוני כצפור איבי חנם׃
53 Uvrhli do jámy život můj, a přimetali mne kamením.
צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃
54 Rozvodnily se vody nad hlavou mou, řekl jsem: Jižtě po mně.
צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃
55 Vzývám jméno tvé, ó Hospodine, z jámy nejhlubší.
קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃
56 Hlas můj vyslýchával jsi; nezacpávejž ucha svého před vzdycháním mým a voláním mým.
קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃
57 V ten den, v němž jsem tě vzýval, přicházeje, říkávals: Neboj se.
קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃
58 Pane, zasazuje se o při duše mé, vysvobozoval jsi život můj.
רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃
59 Vidíš, ó Hospodine, převrácenost, kteráž se mně děje, dopomoziž mi k spravedlnosti.
ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃
60 Vidíš všecko vymstívání se jejich, všecky úklady jejich proti mně.
ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃
61 Slýcháš utrhání jejich, ó Hospodine, i všecky obmysly jejich proti mně,
שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃
62 Řeči povstávajících proti mně, a přemyšlování jejich proti mně přes celý den.
שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃
63 Pohleď, jak při sedání jejich i povstání jejich jsem písničkou jejich.
שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃
64 Dej jim odplatu, Hospodine, podlé díla rukou jejich.
תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃
65 Dej jim zatvrdilé srdce a prokletí své na ně.
תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃
66 Stihej v prchlivosti, a vyhlaď je, ať nejsou pod nebem tvým.
תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃

< Plaè 3 >