Jób 39
1 Víš-li, kterého času rodí kamsíkové, a laň ku porodu pracující spatřil-lis?
| הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ |
2 Máš-li v počtu měsíce, kteréž vyplňují? Znáš-li, pravím, čas porodu jejich?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ |
3 Jak se kladou, plod svůj utiskají, a s bolestí ho pozbývají?
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ |
4 Jak se zmocňují mladí jejich, i odchovávají picí polní, a vycházejíce, nenavracují se k nim?
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ |
5 Kdo propustil zvěř, aby byla svobodná? A řemení divokého osla kdo rozvázal?
| מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ |
6 Jemuž jsem dal pustinu místo domu jeho, a místo příbytku jeho zemi slatinnou.
| אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ |
7 Posmívá se hluku městskému, a na křikání toho, kdož by jej honil, nic nedbá.
| ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ |
8 To, což nachází v horách, jest pastva jeho; nebo toliko zeliny hledá.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ |
9 Svolí-liž jednorožec, aby tobě sloužil, a u jeslí tvých aby nocoval?
| היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ |
10 Připřáhneš-liž provazem jednorožce k orání? Bude-liž vláčeti brázdy za tebou?
| התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ |
11 Zdaž se na něj ubezpečíš, proto že jest veliká síla jeho, a poručíš jemu svou práci?
| התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ |
12 Zdaž se jemu dověříš, že sveze semeno tvé, a na humno tvé shromáždí?
| התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ |
13 Ty-lis dal pávům křídlo pěkné, aneb péro čápu neb pstrosu?
| כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ |
14 A že opouští na zemi vejce svá, ačkoli je v prachu osedí,
| כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ |
15 Nic nemysle, že by je noha potlačiti, aneb zvěř polní pošlapati mohla?
| ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ |
16 Tak se zatvrzuje k mladým svým, jako by jich neměl; jako by neužitečná byla práce jeho, tak jest bez starosti.
| הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ |
17 Nebo nedal jemu Bůh moudrosti, aniž mu udělil rozumnosti.
| כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ |
18 Časem svým zhůru se vznášeje, posmívá se koni i jezdci jeho.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ |
19 Zdaž ty dáti můžeš koni sílu? Ty-li ozdobíš šíji jeho řehtáním?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ |
20 Zdali jej zastrašíš jako kobylku? Anobrž frkání chřípí jeho strašlivé jest.
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ |
21 Kopá důl, a pléše v síle své, vycházeje vstříc i zbroji.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ |
22 Směje se strachu, aniž se leká, aniž ustupuje zpátkem před ostrostí meče,
| ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ |
23 Ač i toul na něm chřestí, a blyští se dřevce a kopí.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ |
24 S hřmotem a s hněvem kopá zemi, aniž pokojně stojí k zvuku trouby.
| ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ |
25 Anobrž k zvuku trouby řehce, a zdaleka cítí boj, hluk knížat a prokřikování.
| בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ |
26 Zdali podlé rozumu tvého létá jestřáb, roztahuje křídla svá na poledne?
| המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ |
27 Zdali k rozkazu tvému zhůru se vznáší orlice, a vysoko se hnízdí?
| אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ |
28 Na skále přebývá, přebývá na špičaté skále jako na hradě,
| סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ |
29 Odkudž hledá pokrmu, kterýž z daleka očima svýma spatřuje.
| משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ |
30 Ano i mladí její střebí krev, a kde těla mrtvá, tu i ona jest.
| ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ |
