Jób 32
1 A když přestali ti tři muži odpovídati Jobovi, proto že se spravedlivý sobě zdál,
| וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו |
2 Tedy rozpáliv se hněvem Elihu, syn Barachele Buzitského z rodu Syrského, na Joba, rozhněval se, proto že spravedlivější pravil býti duši svou nad Boha.
| ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים |
3 Ano i na ty tři z přátel jeho roznítil se hněv jeho, proto že nenalézajíce odpovědi, však potupovali Joba.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב |
4 Nebo Elihu očekával na Joba a na ně s řečí, proto že starší byli věkem než on.
| ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים |
5 Ale vida Elihu, že nebylo žádné odpovědi v ústech těch tří mužů, zažhl se v hněvě svém.
| וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו |
6 I mluvil Elihu syn Barachele Buzitského, řka: Já jsem nejmladší, vy pak jste starci, pročež ostýchaje se, nesměl jsem vám oznámiti zdání svého.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם |
7 Myslil jsem: Staří mluviti budou, a mnoho let mající v známost uvedou moudrost.
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה |
8 Ale vidím, že Duch Boží v člověku a nadšení Všemohoucího činí lidi rozumné.
| אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם |
9 Slavní ne vždycky jsou moudří, aniž starci vždycky rozumějí soudu.
| לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט |
10 A protož pravím: Poslouchejte mne, oznámím i já také zdání své.
| לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני |
11 Aj, očekával jsem na slova vaše, poslouchal jsem důvodů vašich dotud, dokudž jste vyhledávali řeči,
| הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין |
12 A bedlivě vás soudě, spatřil jsem, že žádného není, kdo by Joba přemohl, není z vás žádného, ješto by odpovídal řečem jeho.
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם |
13 Ale díte snad: Nalezli jsme moudrost, Bůh silný stihá jej, ne člověk.
| פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש |
14 Odpovím: Ač Job neobracel proti mně řeči, a však slovy vašimi nebudu jemu odpovídati.
| ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו |
15 Bojí se, neodpovídají více, zavrhli od sebe slova.
| חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים |
16 Čekal jsem zajisté, však poněvadž nemluví, ale mlčí, a neodpovídají více,
| והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד |
17 Odpovím i já také za sebe, oznámím zdání své i já.
| אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני |
18 Nebo pln jsem řečí, těsno ve mně duchu života mého.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני |
19 Aj, břicho mé jest jako mest nemající průduchu, jako sudové noví rozpuklo by se.
| הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע |
20 Mluviti budu, a vydchnu sobě, otevru rty své, a odpovídati budu.
| אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה |
21 Nebuduť pak šetřiti osoby žádného, a k člověku bez proměňování jména mluviti budu.
| אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה |
22 Nebo neumím jmen proměňovati, nebo tudíž by mne zachvátil stvořitel můj.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני |
