Jób 24
1 Proč by od Všemohoucího neměli býti skryti časové, a ti, kteříž jej znají, neměli neviděti dnů jeho?
| מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו |
2 Bezbožníť nyní mezníky přenášejí, a stádo, kteréž mocí zajali, pasou.
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו |
3 Osla sirotků zajímají, v zástavě berou vola od vdovy.
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה |
4 Strkají nuznými s cesty, musejí se vůbec skrývati chudí na světě.
| יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ |
5 Aj, oni jako divocí oslové na poušti, vycházejí jako ku práci své, ráno přivstávajíce k loupeži; poušť jest chléb jejich i dětí jejich.
| הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים |
6 Na cizím poli žnou, a z vinic bezbožníci sbírají.
| בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו |
7 Nahé přivodí k tomu, aby nocovati musili bez roucha, nemajíce se čím přiodíti na zimě.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה |
8 A přívalem v horách moknouce, nemajíce obydlí, k skále se přivinouti musejí.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור |
9 Loupí sirotky, kteříž jsou při prsích, a od chudého základ berou.
| יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו |
10 Nahého opouštějí, že musí choditi bez oděvu, a ti, kteříž snášejí snopy, v hladu zůstávati.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר |
11 Ti, jenž mezi zdmi jejich olej vytlačují, a presy tlačí, žíznějí.
| בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו |
12 Lidé v městech lkají, a duše zraněných volají, Bůh pak přítrže tomu nečiní.
| מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה |
13 Oniť jsou ti, kteříž odporují světlu, a neznají cest jeho, aniž chodí po stezkách jeho.
| המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו |
14 Na úsvitě povstávaje vražedlník, morduje chudého a nuzného, a v noci jest jako zloděj.
| לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב |
15 Tolikéž oko cizoložníka šetří soumraku, říkaje: Nespatříť mne žádný, a tvář zakrývá.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים |
16 Podkopávají potmě i domy, kteréž sobě ve dne znamenali; nebo nenávidí světla.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור |
17 Ale hned v jitře přichází na ně stín smrti; když jeden druhého poznati může, strachu stínu smrti okoušejí.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות |
18 Lehcí jsou na svrchku vody, zlořečené jest jmění jejich na zemi, aniž odcházejí cestou svobodnou.
| קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים |
| ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585) |
20 Zapomíná se na něj život matky, sladne červům, nebývá více připomínán, a tak polámána bývá nepravost jako strom.
| ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה |
21 Připojuje mu neplodnou, kteráž nerodí, a vdově dobře nečiní.
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב |
22 Zachvacuje silné mocí svou; ostojí-li kdo z nich, bojí se o život svůj.
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין |
23 Dává jemu, na čemž by bezpečně spolehnouti mohl, však oči jeho šetří cest jejich.
| יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם |
24 Bývají zvýšeni poněkud, ale hned jich není; tak jako jiní všickni sníženi, vypléněni, a jako vrškové klasů stínáni bývají.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו |
25 Zdaliž není tak? Kdo na mne dokáže klamu, a v nic obrátí řeč mou?
| ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי |
