Izaiáš 40
1 Potěšujte, potěšujte lidu mého, dí Bůh váš.
| נחמו נחמו עמי--יאמר אלהיכם |
2 Mluvte k srdci Jeruzaléma, a ohlašujte jemu, že se již doplnil čas uložený jeho, že jest odpuštěna nepravost jeho, a že vzal z ruky Hospodinovy dvojnásobně za všecky hříchy své.
| דברו על לב ירושלם וקראו אליה--כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה |
3 Hlas volajícího: Připravtež na poušti cestu Hospodinovu, přímou učiňte na pustině stezku Boha našeho.
| קול קורא--במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו |
4 Každé údolí ať jest vyvýšeno, a všeliká hora i pahrbek ať jest snížen; což jest křivého, ať jest přímé, a místa nerovná ať jsou rovinou.
| כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה |
5 Nebo se zjeví sláva Hospodinova, a uzří všeliké tělo spolu, že ústa Hospodinova mluvila.
| ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר |
6 Hlas řkoucího: Volej. I řekl: Co mám volati? To, že všeliké tělo jest tráva, a všeliká vzácnost jeho jako květ polní.
| קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה |
7 Usychá tráva, květ prší, jakž vítr Hospodinův povane na něj. V pravděť jsou lidé ta tráva.
| יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם |
8 Usychá tráva, květ prší, ale slovo Boha našeho zůstává na věky.
| יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם |
9 Na horu vysokou vystup sobě, Sione, zvěstovateli věcí potěšených, povyš mocně hlasu svého, Jeruzaléme, zvěstovateli věcí potěšených, povyš, aniž se boj. Rci městům Judským: Aj, Bůh váš.
| על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם |
10 Aj, Panovník Hospodin proti silnému přijde, a rámě jeho panovati bude nad ním; aj, mzda jeho s ním, a dílo jeho před ním.
| הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו |
11 Jako pastýř stádo své pásti bude, do náručí svého shromáždí jehňátka, a v klíně svém je ponese, březí pak poznenáhlu povede.
| כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל |
12 Kdo změřil hrstí svou vody, a nebesa pídí rozměřil? A kdo změřil měrou prach země, a zvážil na váze hory, a pahrbky na závaží?
| מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים |
13 Kdo vystihl ducha Hospodinova, a rádcím jeho byl, že by mu oznámil?
| מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו |
14 S kým se radil, že by mu přidal srozumění, a naučil jej stezce soudu, a vyučil jej umění, a cestu všelijaké rozumnosti jemu v známost uvedl?
| את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו |
15 Aj, národové jako krůpě od okova, a jako prášek na vážkách se počítají, ostrovy jako nejmenší věc zachvacuje.
| הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול |
16 Ani Libán nepostačil by k zanícení ohně, a živočichové jeho nepostačili by k zápalné oběti.
| ולבנון אין די בער וחיתו--אין די עולה |
17 Všickni národové jsou jako nic před ním, za nic a za marnost pokládají se u něho.
| כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו |
18 K komu tedy připodobníte Boha silného? A jaké podobenství přirovnáte jemu?
| ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו |
19 Jakžkoli rytinu líčí řemeslník, a zlatník zlatem ji potahuje, a řetízky stříbrné k ní slévá;
| הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף |
20 A ten, kterýž pro chudobu nemá co obětovati, dřevo, kteréž by nepráchnivělo, vybírá, a řemeslníka umělého sobě hledá k přistrojení rytiny, aby se nepohnula.
| המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט |
21 Zdaliž nevíte? Zdaliž neslýcháte? Zdaliž se vám nezvěstuje od počátku? Zdaliž nesrozumíváte z základů země?
| הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ |
22 Ten, kterýž sedí nad okršlkem země, jejížto obyvatelé jako kobylky, kterýž rozprostřel jako kortýnu nebesa, a roztáhl je jako stánek k přebývání,
| הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת |
23 Onť přivodí knížata na nic, soudce zemské jako nic rozptyluje,
| הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה |
24 Tak že nebývají štípeni ani sáti, aniž kořene pouští do země pařez jejich. Nebo jakž jen zavane na ně, hned usychají, a vicher jako plevu zanáší je.
| אף בל נטעו אף בל זרעו--אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם |
25 K komu tedy připodobníte mne, abych podobný byl jemu, praví Svatý?
| ואל מי תדמיוני ואשוה--יאמר קדוש |
26 Pozdvihněte zhůru očí svých, a vizte, kdo to stvořil? Kdo vyvodí v počtu vojsko jejich, a všeho toho zejména povolává? Vedlé množství síly a veliké moci ani jedno z nich nehyne.
| שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר |
27 Pročež tedy říkáš, Jákobe, a mluvíš, Izraeli: Skrytať jest cesta má před Hospodinem, a pře má před Boha mého nepřichází?
| למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור |
28 Zdaliž nevíš, zdaž jsi neslýchal, že Bůh věčný Hospodin, kterýž stvořil končiny země, neustává ani zemdlívá, a že vystižena býti nemůže moudrost jeho?
| הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ--לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו |
29 On dává ustalému sílu, a tomu, ješto žádné síly nemá, moci hojně udílí.
| נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה |
30 Ustává a umdlévá mládež, a mládenci těžce klesají,
| ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו |
31 Ale ti, jenž očekávají na Hospodina, nabývají nové síly. Vznášejí se peřím jako orlice; běží, a však neumdlévají, chodí, a neustávají.
| וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו |
