1 Janův 4

1 Nejmilejší, ne každému duchu věřte, ale zkušujte duchů, jsou-li z Boha; nebo mnozí falešní proroci vyšli na svět.

ידידי היקרים, היזהרו מפני נביאי־השקר הרבים שמסתובבים בעולם. אל תאמינו בצורה עיוורת לכל מה שאתם שומעים, אלא בחנו את הנאמר – האם דבריהם מרוח הקודש או לא?

2 Po tomto znejte Ducha Božího: Všeliký duch, kterýž vyznává Jezukrista v těle přišlého, z Boha jest.

שאלו את הנביאים האלה אם הם מאמינים ומודים שישוע המשיח, בן־האלוהים, בא לעולם בדמות אדם בשר ודם. אם כן – דבריהם מאלוהים.

3 Ale všeliký duch, kterýž nevyznává Jezukrista v těle přišlého, není z Boha; nýbrž toť jest ten duch antikristův, o kterémž jste slýchali, že přijíti má, a jižť jest nyní na světě.

אם לא – הם נביאי שקר שמדברים בהשראת שונא־המשיח, שעל דבר בואו הוזהרתם. הוא באמת בא, ושנאתו כבר התפשטה בכל העולם.

4 Vy z Boha jste, synáčkové, a svítězili jste nad nimi; nebo většíť jest ten, kterýž v vás, nežli ten, kterýž jest v světě.

בני היקרים, אתם שייכים לאלוהים וניצחתם במערכה נגד האנשים האלה, כי רוח־הקודש ששוכן בכם חזק וגדול מהרוח שבעולם.

5 Oni z světa jsou, a protož o světu mluví, a svět jich poslouchá.

נביאי שקר אלה שייכים לעולם הזה, וטבעי שהם מתעניינים בענייני העולם, ושהעולם מתעניין בהם.

6 My z Boha jsme. Kdo zná Boha, posloucháť nás; kdož není z Boha, neposloucháť nás. A po tomť poznáváme ducha pravdy a ducha bludu.

אבל אנחנו בני־אלוהים, ומשום כך רק האוהבים את אלוהים מקשיבים לדברינו. האחרים אינם מקשיבים, כי אינם מבינים כלל על מה אנחנו מדברים. כך אפשר גם לבחון אם הנאמר הוא מאלוהים או לא, שכן אם הנאמר הוא בהשראת אלוהים, העולם כלל לא יקשיב.

7 Nejmilejší, milujmež jedni druhé; nebo láska z Boha jest, a každý, kdož miluje, z Boha se narodil, a znáť Boha.

ידידים יקרים, הבה נאהב איש את רעהו, כי אלוהים הוא מקור האהבה. אנשים שמלאים אהבה מעידים כי הם בני־אלוהים וכי הם מכירים אותו אישית.

8 Kdož nemiluje, nezná Boha; nebo Bůh láska jest.

ואילו אנשים חסרי אהבה מעידים שאין הם מכירים את אלוהים, כי אלוהים הוא אהבה.

9 V tomť zjevena jest láska Boží k nám, že Syna svého toho jednorozeného poslal Bůh na svět, abychom živi byli skrze něho.

אלוהים הוכיח עד כמה הוא אוהב אותנו, כששלח את בנו היחיד למות בידי העולם המרושע הזה, כדי שעל־ידי מותו נזכה בחיי נצח.

10 V tomť jest láska, ne že bychom my Boha milovali, ale že on miloval nás, a poslal Syna svého obět slitování za hříchy naše.

היודעים אתם מהי אהבה אמיתית? לא אהבתנו לאלוהים, כי אם אהבתו אלינו – כששלח את בנו לסבול את העונש על חטאינו.

11 Nejmilejší, poněvadž tak miloval nás Bůh, i myť máme jedni druhé milovati.

ידידים יקרים, אם אלוהים אהב אותנו כל־כך, גם אנחנו צריכים לאהוב איש את רעהו.

12 Boha žádný nikdy nespatřil, ale milujeme-liť jedni druhé, Bůh v nás přebývá, a láska jeho dokonalá jest v nás.

אמנם איש לא ראה עדיין את אלוהים, אך כשאנו אוהבים איש את רעהו, אנו מרגישים ויודעים שאלוהים חי בקרבנו, ושאהבתו בנו גדלה ומתחזקת.

13 Po tomtoť poznáváme, že v něm přebýváme, a on v nás, že z Ducha svého dal nám.

אלוהים השכין בנו את רוח הקודש כאישור והוכחה לכך שהוא חי בנו ושאנו חיים בו.

14 A myť jsme viděli, a svědčíme, že Otec poslal Syna spasitele světa.

במו עינינו ראינו שאלוהים שלח את בנו להושיע את העולם, ולכן אנו מספרים זאת לכולם.

15 Kdož by koli vyznával, že Ježíš jest Syn Boží, Bůh v něm přebývá, a on v Bohu.

כל המאמין ומודה שישוע הוא בן־האלוהים, אלוהים שוכן בו והוא באלוהים.

16 A myť jsme poznali, a uvěřili o lásce, kterouž Bůh má k nám. Bůh láska jest, a kdož v lásce přebývá, v Bohu přebývá, a Bůh v něm.

כיצד אנו יודעים שאלוהים אוהב אותנו? ראשית, אנחנו מרגישים את אהבתו; שנית, אנחנו מאמינים לדבריו, שכן הוא אמר לנו שהוא באמת אוהב אותנו. אלוהים הוא אהבה! לכן כל מי שחי באהבה חי באלוהים, ואלוהים חי בו.

17 V tomtoť jest k dokonání svému přišla láska Boží s námi, abychom bezpečné doufání měli v den soudný, kdyžto, jakýž jest on, takoví i my jsme na tomto světě.

כשאנו חיים במשיח אהבתנו גדלה ונשלמת, וביום־הדין לא נתבייש ולא נפחד מפניו, אלא נפגוש אותו בביטחון ובשמחה, כי הוא אוהב אותנו ואנו אוהבים אותו.

18 Bázněť není v lásce, ale láska dokonalá ven vyhání bázeň; nebo bázeň trápení má, kdož se pak bojí, není dokonalý v lásce.

איננו פוחדים ממי שאוהב אותנו אהבה מושלמת; אהבתו המושלמת מגרשת כל פחד וחשש. אם אנו פוחדים, הרי זה ממה שהוא עלול לעשות לנו, והדבר מראה שאיננו משוכנעים לגמרי שהוא אוהב אותנו.

19 My milujeme jej, nebo on prvé miloval nás.

אם כן, אנחנו אוהבים אותו משום שהוא אהב אותנו תחילה.

20 Řekl-li by kdo: Miluji Boha, a bratra svého nenáviděl by, lhář jest. Nebo kdož nemiluje bratra svého, kteréhož viděl, Boha, kteréhož neviděl, kterak může milovati?

מי שטוען”אני אוהב את אלוהים!“אך ממשיך לשנוא את אחיו, הוא שקרן! כי אם אינו יכול לאהוב את אחיו שעומד לפניו, כיצד יוכל לאהוב את האלוהים שלא ראה מעולם?

21 A totoť přikázaní máme od něho, aby ten, kdož miluje Boha, miloval i bratra svého.

ואלוהים ציווה עלינו לאהוב לא רק אותו, אלא גם את אחינו.