1 Korintským 15
1 Připomínámť pak vám, bratří, evangelium, kteréž jsem zvěstoval vám, kteréž jste i přijali, v němž i stojíte,
| אחי, ברצוני להזכיר לכם את הבשורה שהבאתי לכם – אותה בשורה שקיבלתם בשמחה ושאתם עדיין מאמינים בה. |
2 Skrze kteréž, (jestliže, kterak jsem vám kázal, v paměti máte, ) i spasení béřete, leč byste na darmo uvěřili.
| בשורה זאת היא המושיעה אתכם, אם אתם עדיין מאמינים בה, אלא אם כן מעולם לא האמנתם בה באמת. |
3 Vydal jsem zajisté vám nejpředněji, což jsem i vzal, že Kristus umřel za hříchy naše podlé písem,
| סיפרתי לכם כל מה שסופר לי, ודברים אלה הם בעלי חשיבות ראשונה במעלה: שהמשיח מת בעד חטאינו, כפי שניבאו הכתובים, |
4 A že jest pohřben, a že vstal z mrtvých třetího dne podlé písem,
| שהוא נקבר, ושלאחר שלושה ימים קם לתחייה כפי שחזו הנביאים. |
5 A že vidín jest od Petra, potom od dvanácti.
| המשיח נראה לכֵּיפָא, לאחר מכן נראה לשנים־עשר התלמידים. |
6 Potom vidín více než od pěti set bratří spolu, z nichž mnozí ještě živi jsou až dosavad, a někteří zesnuli.
| הוא נגלה גם ליותר מחמש־מאות מאמינים שהתאספו יחד. רובם עדיין חיים ויכולים להעיד על כך, ואחדים מהם כבר מתו. |
7 Potom vidín jest od Jakuba, potom ode všech apoštolů.
| אחר כך נראה המשיח ליעקב אחיו ולכל השליחים. |
8 Nejposléze pak ze všech, jako nedochůdčeti, ukázal se i mně.
| לאחר שנראה אל כל האחרים הוא נראה לבסוף גם אלי, כאל מי שלא נולד בזמנו. |
9 Nebo já jsem nejmenší z apoštolů, kterýž nejsem hoden slouti apoštol, proto že jsem se protivil církvi Boží.
| כי אני השליח הקטן מכולם בחשיבותו, ולמעשה איני ראוי כלל להיקרא”שליח“, שכן לפני בואי לאמונה רדפתי את קהילת אלוהים והטרדתי אותה. |
10 Ale milostí Boží jsem to, což jsem, a milost jeho ve mně daremná nebyla, ale hojněji, než oni všickni, pracoval jsem, a však ne já, ale milost Boží mně přítomná.
| אולם בזכות טוב־לבו וחסדו של אלוהים אני היום מה שאני. חסדו בהחלט לא היה לשווא, כי פעלתי יותר מכל השליחים האחרים – כלומר, לא אני פעלתי, אלא אלוהים הוא שפעל דרכי. |
11 Protož i já i oni tak kážeme, a tak jste uvěřili.
| בעצם לא חשוב מי פעל יותר, הם או אני; העיקר שבישרנו לכם את הבשורה ושאתם האמנתם. |
12 Poněvadž se pak káže o Kristu, že z mrtvých vstal, kterakž někteří mezi vámi praví, že by nebylo z mrtvých vstání?
| איני מבין אתכם! אם אתם מאמינים שהמשיח קם מן המתים, מדוע אינכם מאמינים בתחיית־המתים? |
13 Nebo není-liť z mrtvých vstání, anižť Kristus z mrtvých vstal.
| אם אין תחייה למתים, הרי שגם המשיח לא קם לתחייה, כלומר, הוא עדיין מת! |
14 A nevstal-liť z mrtvých Kristus, tedyť jest daremné kázaní naše, a daremnáť jest i víra vaše.
| ואם המשיח עדיין מת, אין כל ערך למה שסיפרנו לכם, וביטחונכם בה׳ חסר יסוד ותקווה. |
15 A byli bychom nalezeni i křiví svědkové Boží; nebo vydali jsme svědectví o Bohu, že vzkřísil z mrtvých Krista. Kteréhož nevzkřísil, (totiž) jestliže mrtví z mrtvých nevstávají.
| מכאן גם משתמע שכולנו, השליחים, שקרנים. כי סיפרנו לכם שאלוהים הקים את ישוע מן המתים – דבר שאינו אפשרי אם המתים אינם יכולים לקום לתחייה. |
16 Nebo jestližeť mrtví z mrtvých nevstávají, anižť Kristus vstal.
| ואם המתים אינם יכולים לקום לתחייה אזי גם המשיח לא קם, והוא עדיין מת. |
17 A nevstal-liť z mrtvých Kristus, marná jest víra vaše, ještě jste v svých hříších.
| אם המשיח עדיין מת, איזה ערך יש לאמונתכם שה׳ הושיע אתכם? אתם עדיין משועבדים לחטא וצפויים לעונש! |
18 A takť i ti, kteříž zesnuli v Kristu, zahynuli.
| במקרה כזה, כל המאמינים שכבר מתו הם בעצמם אבודים. |
19 Jestližeť pak v tomto životě toliko naději máme v Kristu, nejbídnější jsme ze všech lidí.
| ואם אנו מאמינים ומקוים במשיח רק בעולם הזה, אומללים אנו מכל אדם! |
20 Ale vstalť z mrtvých Kristus, prvotiny těch, kteříž zesnuli.
| אולם תודה לאל על כך שהמשיח אכן קם מן המתים! הוא היה הראשון מבין הרבים שיקומו לתחייה יום אחד. |
21 Nebo poněvadž skrze člověka smrt, skrze člověka i vzkříšení z mrtvých.
| כשם שהמוות בא לעולם בעקבות חטאו של אדם אחד – האדם הראשון – כך באה גם תחיית המתים לעולם על־ידי אדם אחד – המשיח. |
22 Nebo jakož v Adamovi všickni umírají, tak i skrze Krista všickni obživeni budou.
| כולנו עתידים למות בגלל השתייכותנו למין האנושי והחוטא של אדם, והעונש על החטא הוא מוות. אך השייכים למשיח יקומו לתחייה. |
23 Ale jeden každý v svém pořádku: Prvotiny Kristus, potom ti, kteříž jsou Kristovi, v příští jeho.
| כל אחד יקום בתורו: המשיח היה הראשון שקם לתחייה, וכאשר ישוב אלינו, יקומו גם כל המאמינים השייכים לו. |
24 Potom bude konec, když vzdá království Bohu a Otci, když vyprázdní všeliké knížatstvo, i všelikou vrchnost i moc.
| לאחר מכן יבוא הקץ – לאחר שהמשיח יכרית ויכניע את כל האויבים, הכוחות והשלטונות, ויחזיר את המלכות לאלוהים אביו. |
25 Neboť musí on kralovati, dokudž nepoloží všech nepřátel pod nohy jeho.
| כי המשיח ימלוך עד שיכניע לרגליו את כל אויביו, |
26 Nejposlednější pak nepřítel zahlazen bude smrt.
| והאויב האחרון שיכניע יהיה המוות. |
27 Nebo všecky věci poddal pod nohy jeho. Když pak praví, že všecky věci poddány jsou, zjevnéť jest, že kromě toho, kterýž jemu poddal všecko.
| אלוהים אביו העניק לו שלטון וסמכות על הכול, חוץ מאשר על אלוהים עצמו שהוא נותן הכוח. |
28 A když poddáno jemu bude všecko, tehdy i sám Syn poddá se tomu, kterýž jemu poddati má všecko, aby byl Bůh všecko ve všech.
| לאחר שינצח המשיח את כל אויביו הוא ייכנע לשלטון אביו, כדי שהאלוהים אשר העניק לו את הניצחון על הכול יישאר מעל לכול. |
29 Sic jinak co činí ti, kteříž se křtí za mrtvé? Jestližeť jistotně nevstávají mrtví z mrtvých, i proč se křtí za mrtvé.
| אם המתים לא יקומו לתחייה, מה התועלת במעשה האנשים שנטבלים בשם המתים? איזה ערך יש למעשה כזה, אם אינכם מאמינים שיום אחד יקומו המתים לתחייה? |
30 Proč i my nebezpečenství trpíme každé hodiny?
| מלבד זאת, למה לנו לסכן את חיינו כל הזמן? |
31 Na každý den umírám, skrze slávu naši, kterouž mám v Kristu Ježíši Pánu našem.
| הלא יודעים אתם שאני מסכן את חיי בכל יום; זוהי עובדה ממש כמו העובדה שאני גאה מאוד בהתפתחותכם הרוחנית. |
32 Jestližeť jsem obyčejem jiných lidí bojoval s šelmami v Efezu, co mi to prospěje, nevstanou-liť mrtví? Jezme tedy a píme, nebo zítra zemřeme.
| לשם מה נלחמתי בחיות הפרא – באנשי אפסוס – האם רק למען תועלתי בעולם הזה? אם לא נקום לתחייה לאחר מותנו, מה יש לנו להפסיד? הבה”נהנה מהחיים, נאכל ונשתה כי מחר נמות!“ |
33 Nedejte se svoditi. Porušujíť dobré obyčeje zlá rozmlouvání.
| התרחקו מאנשים שחיים כך. אם תקשיבו להם, תושפעו מהם ותנהגו כמוהם. |
34 Prociťte k konání spravedlnosti, a nehřešte. Nebo někteří neznají Boha; k zahanbení vašemu mluvím.
| חשבו בהגיון ובתבונה והפסיקו לחטוא. עליכם להתבייש על שיש ביניכם אנשים שאינם מאמינים באלוהים ואף פעם לא האמינו – הם רק מעמידים פנים! |
35 Ale řekneť někdo: Kterakž vstanou mrtví? V jakém pak těle přijdou?
| אם ישאל מישהו:”כיצד יוכלו המתים לקום לתחייה? כיצד ייראו? איזה גוף יהיה להם?“ |
36 Ó nemoudrý, to, což ty rozsíváš, nebývá obživeno, leč umře.
| השאלה אמנם טיפשית, אך את התשובה תמצאו. כשאתה טומן זרע באדמה, הוא לא יצמח עד שלא תקברהו תחילה. |
37 A což rozsíváš, ne to tělo, kteréž potom zroste, rozsíváš, ale holé zrno, jaké se trefí, pšenice neb kteréžkoli jiné.
| הגבעול הירקרק שצומח מהזרע שונה בצורתו מהזרע שזרעת, כי הרי טמנת באדמה זרע קטנטן ויבש, |
38 Bůh pak dává jemu tělo, jakž ráčí, a jednomu každému z těch semen jeho vlastní tělo.
| ואלוהים העניק לו גוף חדש כפי בחירתו. לכל זרע יש גוף שונה. |
39 Ne každé tělo jest jednostejné tělo, ale jiné zajisté tělo lidské, jiné pak tělo hovadí, jiné pak rybí, a jiné ptačí.
| כשם שיש זרעים שונים וצמחים שונים, כך יש גם מינים שונים של בשר וגוף. בני־אדם, חיות, דגים וציפורים – לכל אחד יש בשר אחר וגוף אחר. |
40 A jsou těla nebeská, a jsou těla zemská, ale jináť jest zajisté sláva nebeských, a jiná zemských,
| למלאכים בשמים יש גוף השונה משלנו, וגם היופי וההדר שלהם הוא ממין אחר שאינו דומה לשלנו. |
41 Jiná sláva slunce, a jiná sláva měsíce, a jiná sláva hvězd; nebo hvězda od hvězdy dělí se v slávě.
| היופי וההוד של השמש שונה מזה של הירח והכוכבים, ולכל כוכב יש יופי וזוהר משלו. |
42 Takť bude i vzkříšení z mrtvých. Rozsívá se porušitelné, vstane neporušitelné;
| כך גם גופנו, שהוא בר־מיתה, שונה מהגוף שנקבל לאחר תחיית המתים, כי גופנו החדש יהיה בן־אלמוות! |
43 Rozsívá se nesličné, vstane slavné; rozsívá se nemocné, vstane mocné;
| עכשיו נוטה גופנו לחלות ולמות, אך כשנקום לתחייה הוא יהיה מלא כוח וגבורה. |
44 Rozsívá se tělo tělesné, vstane tělo duchovní. Jest tělo tělesné, jest i duchovní tělo.
| עד המוות גופנו הוא גוף אנושי – בשר ודם; אולם בתחיית המתים הוא יהיה גוף רוחני על־טבעי. |
45 Takť i psáno jest: Učiněn jest první člověk Adam v duši živou, ale ten poslední Adam v ducha obživujícího.
| כתבי־הקודש מספרים לנו:”ויהי האדם הראשון לנפש חיה“. כלומר, לאדם חי, ואילו האדם האחרון (המשיח) – לרוח שמעניק חיים. |
46 Však ne nejprvé duchovní, ale tělesné, potom duchovní.
| מכאן אתם רואים שה׳ מעניק תחילה גוף פיזי, ולאחר מכן גוף רוחני. |
47 První člověk z země zemský, druhý člověk sám Pán s nebe.
| האדם הראשון נברא מעפר האדמה, ואילו המשיח בא מהשמים. |
48 Jakýž jest ten zemský, takoví jsou i zemští, a jakýž ten nebeský, takovíž budou i nebeští.
| לכל בני־האדם יש גוף בשר ודם שנברא מעפר, כמו לאדם הראשון; אולם לכל מי ששייך למשיח יהיה גוף על־טבעי כמו למשיח. |
49 A jakož jsme nesli obraz zemského, takť poneseme obraz nebeského.
| כשם שלכל אחד מאיתנו יש גוף כמו לאדם הראשון, כך יום אחד יהיה לכולנו גוף כמו למשיח. |
50 Totoť pak pravím, bratří: Že tělo a krev království Božího dědictví dosáhnouti nemohou, aniž porušitelnost neporušitelnosti dědičně obdrží.
| אני רוצה לומר לכם, אחים יקרים, שבשר ודם לא יוכל לרשת את מלכות האלוהים, כי בר־חלוף אינו יכול לרשת את הנצח ולשלוט בו. |
51 Aj, tajemství vám pravím: Ne všickni zajisté zesneme, ale všickni proměněni budeme, hned pojednou, v okamžení, k zatroubení poslednímu.
| ברצוני לגלות לכם סוד נפלא: לא כולנו נמות, אבל לכולנו יהיה גוף אחר. |
52 Neboť zatroubí, a mrtví vstanou neporušitelní, a my proměněni budeme.
| הכול יתרחש במהירות הבזק, כהרף עין! כאשר תישמע תקיעת השופר האחרון מן השמים, כל המאמינים שמתו יקומו לתחייה בגוף חדש שאינו בר־מיתה, ואלה מאיתנו שחיים עדיין יקבלו גוף חדש לגמרי. |
53 Musí zajisté toto porušitelné tělo obléci neporušitelnost, a smrtelné toto obléci nesmrtelnost.
| כי גוף הבשר שיש לנו עתה ישתנה ויהפוך לגוף רוחני ונצחי. |
54 A když porušitelné toto obleče neporušitelnost, a smrtelné toto obleče nesmrtelnost, tehdy se naplní řeč, kteráž napsána jest: Pohlcena jest smrt v vítězství.
| כאשר כל זה יתרחש, יתקיים הכתוב:”המוות נוצח!“ |
| מוות, היכן ניצחונך? היכן עוקצך? החטא – העוקץ שגרם למוות – ייעלם, והתורה המצביעה על חטאינו שוב לא תשפוט אותנו. (Hadēs g86) |
56 Osten pak smrti jestiť hřích, a moc hřícha jest zákon.
57 Ale Bohu díka, kterýž dal nám vítězství skrze Pána našeho Jezukrista.
| כל השבח והתהילה לאלוהים אבינו, על אשר עשה אותנו למנצחים על־ידי ישוע המשיח אדוננו. |
58 Protož, bratří moji milí, stálí buďte a nepohnutelní, rozhojňujíce se v díle Páně vždycky, vědouce, že práce vaše není daremná v Pánu.
| ובכן, אחים יקרים, הואיל והניצחון מובטח לנו, התחזקו, התעודדו ואל תתייאשו, כי יודעים אתם שכל עמלכם למען האדון אינו לשווא. |
