1 Korintským 10

1 Nechciť pak, abyste nevěděli, bratří, že otcové naši všickni pod oním oblakem byli, a všickni moře přešli,

אחים יקרים, אל תשכחו מה קרה לעם ישראל במדבר לפני שנים רבות. אלוהים שלח לפניהם את הענן, אשר שימש להם מורה־דרך, וכולם חצו בשלום את ים־סוף.

2 A všickni v Mojžíše pokřtěni jsou v oblace a v moři,

כל אחד מהם נטבל בים ובענן למשה מנהיגם.

3 A všickni týž pokrm duchovní jedli,

הם אכלו את האוכל שסיפק להם ה׳ בדרך על־טבעית,

4 A všickni týž nápoj duchovní pili. Pili zajisté z duchovní skály, kteráž za nimi šla. Ta pak skála byl Kristus.

ושתו מהסלע הרוחני שליווה אותם בכל מסעם. סלע זה היה המשיח!

5 Ale ne ve mnohých z nich zalíbilo se Bohu; nebo zhynuli na poušti.

למרות נפלאות אלה לא שמעו רבים מהם בקול אלוהים, ולכן הענישם והשמידם במדבר.

6 Ty pak věci ku příkladu nám se staly, abychom nebyli žádostivi zlého, jako oni žádali.

מקרה זה משמש לנו לקח ואזהרה שאסור לנו לשאוף כמוהם למעשים רעים,

7 Protož nebuďte modláři, jako někteří z nich, jakož psáno jest: Posadil se lid, aby jedl a pil, a vstali, aby hrali.

ואף לא לעבוד את האלילים כמו אחדים מהם. הכתובים מספרים לנו שהאנשים אכלו, שתו ורקדו בשעה שהשתחוו לעגל הזהב.

8 Aniž smilněme, jako někteří z nich smilnili, a padlo jich jeden den třímecítma tisíců.

אנו יכולים ללמוד לקח נוסף: אחדים מהגברים בקרב העם קיימו יחסים עם נשים זרות, ומשום כך ה׳ הענישם והשמיד 23,000 מהם ביום אחד!

9 Ani pokoušejme Krista, jako někteří z nich pokoušeli, a od hadů zhynuli.

אל תעמידו בניסיון את סבלנותו של אלוהים, כמו בני־ישראל, כי ה׳ שלח נחשים ארסיים שיהרגו בהם.

10 Ani repcete, jako i někteří z nich reptali, a zhynuli od záhubce.

אל תתלוננו, כמו בני־ישראל, כי זאת הסיבה ששלח את מלאכו להשמידם.

11 Toto pak všecko u figůře dálo se jim, a napsáno jest k napomenutí našemu, kteříž jsme na konci světa. (aiōn g165)

כל הדברים האלה קרו להם כדי ללמד אותנו לקח – להזהירנו שלא נחזור על אותן טעויות. הכול נשמר בכתב כדי שנוכל לקרוא וללמוד מכך. (aiōn g165)

12 A protož kdo se domnívá, že stojí, hlediž, aby nepadl.

לכן היזהרו! מי שחושב:”לי זה לא יכול לקרות!“– שלא ישכח את האזהרה הזאת, כי גם הוא עלול להיכשל.

13 Pokušení vás nezachvátilo, než lidské. Ale věrnýť jest Bůh, kterýž nedopustí vás pokoušeti nad vaši možnost, ale způsobíť s pokušením také i vysvobození, abyste mohli snésti.

אין כל חדש בשאיפות הרעות שבלבכם; אנשים רבים התנסו בדיוק באותן בעיות זמן רב לפניכם. על כל פיתוי ניתן להתגבר, ואתם יכולים לסמוך על אלוהים שלא יעמיד בפניכם פיתוי שאינכם מסוגלים לעמוד בפניו, שכן הוא הבטיח לכם זאת, ואלוהים מקיים את הבטחותיו. הוא יראה לכם כיצד להיחלץ מכוח הפיתוי ולהחזיק מעמד.

14 Protož, moji milí, utíkejtež modlářství.

לכן, אחים יקרים, התרחקו מכל עבודת אלילים.

15 Jakožto opatrným mluvím. Vy suďte, co pravím.

אנשים נבונים אתם; שפטו בעצמכם אם אני צודק או לא:

16 Kalich dobrořečení, kterémuž dobrořečíme, zdaliž není společnost krve Kristovy? A chléb, kterýž lámeme, zdaliž není společnost těla Kristova?

כאשר אנו מברכים על היין בסעודת־האדון, האם אין זאת אומרת שלכל השותים יש חלק בברכה שבדם המשיח? וכאשר אנו בוצעים את הלחם, האין זאת אומרת שכל הנוטל פרוסה לוקח חלק בברכות שבגוף המשיח?

17 Poněvadž jeden chléb, jedno tělo mnozí jsme; všickni zajisté jednoho chleba účastni jsme.

אנחנו, הרבים, מהווים גוף אחד, כי לכולנו יש חלק בלחם האחד שבצענו.

18 Pohleďte na Izraele podlé těla. Zdaliž ti, kteříž jedí oběti, nejsou účastníci oltáře?

גם היהודים הלוקחים חלק באכילת הקורבנות מתאחדים במעשה זה.

19 Což tedy dím? Že modla jest něco? Aneb že modlám obětované něco jest?

איני מנסה לומר שעובדי האלילים מקריבים קורבנות לאלילים, ושלקורבנות יש ערך ממשי.

20 Anobrž což obětují pohané, ďáblům obětují, a ne Bohu. Nechtělť bych pak, abyste vy byli účastníci ďáblů.

אני מנסה לומר לכם שעובדי האלילים מקריבים את קורבנותיהם לשדים, ואיני רוצה שאיש מכם יתחבר עם השדים.

21 Nemůžete kalicha Páně píti i kalicha ďáblů; nemůžete účastníci býti stolu Páně i stolu ďáblů.

אינכם יכולים להשתתף בסעודת האדון ובסעודת השטן גם יחד.

22 Či k hněvu popouzíme Pána? Zdaž silnější jsme jeho?

מדוע אתם מנסים לעורר את זעמו של אלוהים? האם אתם חזקים ממנו?

23 Všecko mi sluší, ale ne všecko jest užitečné; všecko mi sluší, ale ne všecko vzdělává.

אתם אומרים”מותר לעשות הכול“, אבל לא הכול טוב בשבילכם. אתם אומרים”מותר לעשות הכול“, אך לא הכול מועיל.

24 Žádný nehledej svých věcí, ale jeden každý toho, což jest bližního.

אל תחשבו רק על עצמכם; חשבו גם על אחרים ועל מה שטוב בשבילם.

25 Všecko, což se v masných krámích prodává, jezte, nic se nevyptávajíce pro svědomí.

אזי מותר לכם לאכול כל בשר שנמכר לכם בשוק מבלי לעורר שאלות של מצפון.

26 Nebo Páněť jest země i plnost její.

הלא האדמה וכל טובה שייכים לה׳, והכול נברא להנאתכם.

27 Pozval-liť by vás pak kdo z nevěřících, a chcete jíti, vše, cožkoli bylo by vám předloženo, jezte, nic se nevyptávajíce pro svědomí.

אם אדם לא־מאמין מזמין אותך לארוחה, היענה להזמנה (אם אתה רוצה), אכול כל מה שמוגש לפניך ואל תשאל שאלות של מצפון.

28 Pakli by vám někdo řekl: Toto jest modlám obětované, nejezte pro toho, kdož oznámil, a pro svědomí. Páně zajisté jest země i plnost její.

אבל אם מישהו יזהירך מראש שאוכל זה הוקרב לאלילים, אל תאכל אותו! למען האיש שהעיר את תשומת לבך ולמען מצפונו.

29 Svědomí pak pravím ne tvé, ale toho druhého. Nebo proč by měla svoboda má potupena býti od cizího svědomí?

במקרה כזה רגשותיו חשובים משלך. אל תאמר:”מדוע עלי להתחשב ברגשותיהם של אחרים,

30 A poněvadž já s díků činěním požívám, proč za bezbožného jmín býti mám pro to, z čehož já díky činím?

בשעה שאני יכול להודות לאלוהים על המזון וליהנות ממנו? מדוע עלי להניח למישהו לקלקל את הנאתי רק משום שהוא חושב כי טעות בידי?“

31 Protož buď že jíte, neb pijete, aneb cožkoli činíte, všecko k slávě Boží čiňte.

מפני שכל מה שאתה עושה, שותה או אוכל צריך להיעשות למען כבוד אלוהים.

32 Bez úrazu buďte i Židům i Řekům i církvi Boží,

לכן אל תהיה מכשול לאיש: ליהודי, לגוי או למאמין המשיחי.

33 Jakož i já ve všem líbím se všechněm, nehledaje v tom svého užitku, ale mnohých, aby spaseni byli.

גם אני נוהג כך. אני משתדל לא לפגוע באיש, אלא לעשות מה שמוצא־חן בעיני אחרים ולא בעיני; איני מבקש את טובתי אלא את טובת אחרים, מתוך רצון שייוושעו.