< Rimljanima 10 >

1 Braćo! Želja je srca moga i molitva Bogu za njih: da se spase.
אחים יקרים, משאלת לבי ותפילתי העמוקה ביותר היא שהיהודים ייוושעו.
2 Svjedočim doista za njih: imaju revnosti Božje, ali ne u pravom razumijevanju.
אני יודע שהם מסורים לאלוהים על פי דרכם, אך מסירות זאת אינה מבוססת על הבנה נכונה של הכתובים.
3 Ne priznajući, doista, Božje pravednosti i tražeći uspostaviti svoju, pravednosti se Božjoj ne podložiše.
היהודים אינם מבינים שישוע המשיח הקריב את עצמו, כדי לסלוח לחטאיהם ולהצדיקם בעיני אלוהים. הם מנסים ליצור צדקה משלהם וכך לא נכנעים לצדקת ה׳.
4 Jer dovršetak je Zakona Krist - na opravdanje svakomu tko vjeruje.
שכן המשיח הוא תכלית התורה, והוא מצדיק את כל המאמין בו.
5 Da, Mojsije piše o onoj pravednosti iz Zakona: Tko je vrši, naći će život u njoj.
משה כתב על צדקה וישועה מתוך קיום התורה, ואמר שאדם המקיים את כל מצוות התורה בלי יוצא מן הכלל, ייוושע ויחיה (”אשר יעשה אתם האדם וחי בהם“).
6 A pravednost iz vjere ovako veli: Nemoj reći u srcu svom: Tko će se popeti na nebo - to jest Krista svesti?
ואילו ישועה הנובעת מאמונה אומרת:”אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה?“זאת, כדי להוריד את המשיח לארץ.
7 Ili: Tko će sići u bezdan - to jest izvesti Krista od mrtvih? (Abyssos g12)
או”מי ירד לתהום?“זאת, כדי להשיב את המשיח לחיים. (Abyssos g12)
8 Nego što veli? Blizu ti je Riječ, u ustima tvojim i u srcu tvome - to jest Riječ vjere koju propovijedamo.
הישועה שאנו מבשרים נובעת מאמונה בישוע המשיח, והיא בהישג־ידו של כל אחד מאיתנו; למעשה היא בפינו ובלבנו.
9 Jer ako ustima ispovijedaš da je Isus Gospodin, i srcem vjeruješ da ga je Bog uskrisio od mrtvih, bit ćeš spašen.
שכן אם תודה בפיך לפני בני־האדם שישוע הוא אדונך, ותאמין בלבך שאלוהים הקימו לתחייה מן המתים, תיוושע.
10 Doista, srcem vjerovati opravdava, a ustima ispovijedati spasava.
משום שאמונת הלב מצדיקה אותנו לפני אלוהים, ומתוך אמונה שבלב אנחנו מודים בפינו וניוושע.
11 Jer veli Pismo: Tko god u nj vjeruje, neće se postidjeti.
וכתבי־הקודש אומרים לנו שכל המאמין במשיח לא יבוש.
12 Nema uistinu razlike između Židova i Grka jer jedan je Gospodin sviju, bogat prema svima koji ga prizivlju.
”כל המאמין“פירושו: יהודים וגויים ללא הבדל, כי לכולנו אדון אחד המעניק מעושרו לכל המבקש ממנו.
13 Jer: Tko god prizove ime Gospodnje, bit će spašen.
שכן”כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט“!
14 Ali kako da prizovu onoga u koga ne povjerovaše? A kako da povjeruju u onoga koga nisu čuli? Kako pak da čuju bez propovjednika?
אך כיצד הם יקראו בשם ה׳ ויבקשו ממנו להושיעם, אם אינם מאמינים בו כלל? וכיצד יאמינו בו אם מעולם לא שמעו עליו? וכיצד ישמעו עליו אם איש אינו מספר להם?
15 A kako propovijedati bez poslanja? Tako je pisano: Kako li su ljupke noge onih koji donose blagovijest dobra.
וכיצד יספר להם מישהו אם לא נשלח אליהם? לכך מתכוון הכתוב:”מה נאוו רגלי מבשרי טוב“.
16 Ali nisu svi poslušali blagovijesti - evanđelja! Zaista, Izaija veli: Gospodine, tko povjerova našoj poruci?
אולם לא כל מי ששמע את בשורת אלוהים האמין בה, כפי שאמר ישעיהו:”מי האמין לשמועתנו?“
17 Dakle: vjera po poruci, a poruka riječju Kristovom.
בכל זאת, האמונה מתעוררת על־ידי שמיעת הבשורה, והבשורה היא דבר המשיח.
18 Nego pitam: Zar nisu čuli? Dapače! Po svoj zemlji razliježe se jeka, riječi njihove sve do nakraj svijeta.
אולם מה בנוגע ליהודים, האם לא שמעו את דבר ה׳? כן, הם שמעו, שהרי”בכל־הארץ יצא קולם, ובקצה תבל מליהם“.
19 Onda pitam: Zar Izrael nije shvatio? Najprije Mojsije veli: Ja ću vas na ljubomor izazvati pukom ništavnim, razdražit ću vas glupim nekim narodom.
ואם עם־ישראל שמע, האם לא הבין? עם־ישראל אכן הבין, כי משה אמר להם:”אני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם“. כלומר, ה׳ יעורר את קנאת בני־ישראל על ידי הגויים.
20 Izaija pak hrabro veli: Nađoše me koji me ne tražahu, objavih se onima koji me ne pitahu.
ישעיהו הנביא הוסיף על כך ואמר, כי אלה שלא חיפשו את אלוהים ולא דרשו אותו, הם שימצאו אותו.
21 A Izraelu veli: Cio dan pružah ruku narodu nepokornom i buntovnom.
ואילו על עם־ישראל הוא אומר:”פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומורה“.

< Rimljanima 10 >