בהגיעם אל הגדה השנייה של הכינרת ירד ישוע מהסירה, והנה רץ לקראתו מכיוון בית־הקברות איש אחוז רוח רעה. |
איש זה גר בבית־הקברות והיה בעל כוח פיזי אדיר. בכל פעם שאסרו אותו בכבלים ושרשרות הוא היה מנתק אותם בקלות ויוצא לחופשי. איש לא היה יכול להתגבר עליו. |
יומם ולילה נהג להסתובב כמשוגע בין הקברים ועל ההרים, צועק ופוצע את עצמו באבנים חדות. |
בראותו את ישוע מרחוק, רץ האיש לקראתו ונפל לרגליו. |
ישוע פקד על השד שבתוך האיש:”צא החוצה, שד!“השד צעק צעקה מחרידה:”מה אתה עומד לעשות לי, ישוע בן אל־עליון? למען אלוהים, אל תייסר אותי!“ |
”מה שמך?“שאל ישוע.”לגיון“, השיב השד.”אינני לבדי; אנחנו כאן שדים רבים.“ |
השדים התחננו לפני ישוע שלא ישלח אותם למקום נידח. |
בקרבת המקום היה עדר גדול של חזירים שרעה במורד ההרים. |
”שלח אותנו לתוך החזירים האלה“, התחננו השדים. |
ישוע הסכים, והם יצאו מהאיש ונכנסו לתוך החזירים. כל החזירים (בערך אלפיים) דהרו בטירוף במורד ההר ישר לתוך הים וטבעו. |
רועי החזירים ברחו לערים ולכפרים שבסביבה, וסיפרו לכולם מה שקרה. כל האנשים רצו מיד אל המקום כדי לראות את המחזה במו עיניהם. |
עד מהרה התאספו אנשים רבים ליד ישוע, אולם כשראו את האיש יושב לרגלי ישוע לבוש היטב ושפוי בדעתו, נמלאו פחד. |
עדי ראייה סיפרו לבאים מה שהתרחש, |
והאנשים התחננו לפני ישוע שילך משם ויעזוב אותם לנפשם. |
כשחזר ישוע לסירה התחנן לפניו האיש שיצאו ממנו השדים שירשה לו להצטרף אליו. |
אולם ישוע לא הסכים לכך.”לך הביתה למשפחתך ולחבריך“, אמר ישוע.”ספר להם כיצד ריחם עליך אלוהים, ואיזה נס חולל בך.“ |
האיש הלך לבקר בעשר הערים הגדולות וסיפר לאנשים על הפלא הגדול שחולל ישוע, וכולם התפלאו מאוד. |
ישוע חצה בסירתו את הכינרת והגיע אל הגדה שממול, שם כבר חיכה לו קהל רב. |
אחד מראשי בית־הכנסת המקומי, יאיר שמו, נפל לפני ישוע |
והתחנן בפניו שירפא את בתו הקטנה.”בתי גוססת“, קרא יאיר בייאוש.”אנא, בוא לביתי ושים את ידיך עליה, כדי שתבריא ותחיה.“ |
ישוע הלך עם יאיר, והקהל הגדול הלך אחריהם, נדחף ונדחק סביב ישוע. |
בקרב הקהל הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים־עשרה שנה. |
היא סבלה קשות מטיפולים של רופאים שונים, ולאחר שהוציאה את כל כספה, לא זו בלבד שמצבה לא השתפר, הוא אף החמיר! |
היא שמעה על המעשים שישוע עשה, ולכן הלכה אחריו ונגעה בבגדו. |
”אם רק אצליח לגעת בבגדיו אהיה בריאה“, חשבה לעצמה. |
ואכן, ברגע שנגעה בבגדו פסק שטף הדם, והאישה ידעה שנרפאה. |
באותו רגע הרגיש ישוע שיצא ממנו כוח ריפוי. הוא הסתובב לאחור ושאל:”מי נגע בי?“ |
תלמידיו התפלאו על השאלה המשונה והשיבו:”ראה כמה אנשים נדחפים אליך מכל צד, ואתה שואל מי נגע בך?“ |
אולם ישוע התעלם מהערתם והמשיך להסתכל סביבו, מחפש את מי שנגע בו. |
האישה, אשר ידעה כי נרפאה, התקרבה אליו, נפלה לרגליו בפחד ובחרדה וסיפרה לו את כל האמת. |
”בתי, אמונתך ריפאה אותך!“אמר לה ישוע.”היי בריאה ולכי לשלום.“ |
בזמן שישוע דיבר אל האישה, הגיעו למקום שליחים מביתו של יאיר והודיעו לאב:”בתך מתה; אין צורך להטריח את המורה.“ |
אולם ישוע התעלם מכך ואמר ליאיר:”אל תפחד; רק תאמין!“ |
ישוע עצר את הקהל ולא הרשה לאיש ללכת איתו, פרט לפטרוס, יעקב ויוחנן. |
בהגיעם לביתו של יאיר מצאו את כולם בוכים ומתאבלים על מות הילדה. |
ישוע נכנס פנימה ושאל את האנשים:”מדוע אתם בוכים ומתרגשים? הילדה לא מתה; היא רק ישנה.“ |
כל הנוכחים לעגו לו, אולם הוא לא שם לב לכך וביקש מכולם לצאת משם. הוא לקח את ההורים ואת תלמידיו ונכנס איתם לחדרה של הילדה. |
ישוע אחז בידה של הילדה וקרא:”טליתא, קומי!“(כלומר:”קומי, ילדה!“) היא הייתה בת 12 והיא אכן קמה ממיטתה והתהלכה בבית. הוריה התפלאו מאוד, |
אך ישוע הזהיר אותם שלא יספרו לאף אחד מה שקרה, וביקש שיתנו לילדה משהו לאכול. |