< Marko 5 >

1 Stigoše na onu stranu mora, u kraj gerazenski.
בהגיעם אל הגדה השנייה של הכינרת ירד ישוע מהסירה, והנה רץ לקראתו מכיוון בית־הקברות איש אחוז רוח רעה.
2 Čim iziđe iz lađe, odmah mu iz grobnica pohiti u susret neki čovjek s nečistim duhom.
3 Obitavalište je imao u grobnicama. I nitko ga više nije mogao svezati ni lancima
איש זה גר בבית־הקברות והיה בעל כוח פיזי אדיר. בכל פעם שאסרו אותו בכבלים ושרשרות הוא היה מנתק אותם בקלות ויוצא לחופשי. איש לא היה יכול להתגבר עליו.
4 jer je već često bio i okovima i lancima svezan, ali je raskinuo okove i iskidao lance i nitko ga nije mogao ukrotiti.
5 Po cijele bi noći i dane u grobnicama i po brdima vikao i bio se kamenjem.
יומם ולילה נהג להסתובב כמשוגע בין הקברים ועל ההרים, צועק ופוצע את עצמו באבנים חדות.
6 Kad izdaleka opazi Isusa, dotrči i pokloni mu se,
בראותו את ישוע מרחוק, רץ האיש לקראתו ונפל לרגליו.
7 a onda u sav glas povika: “Što ti imaš sa mnom, Isuse, Sine Boga Svevišnjega? Zaklinjem te Bogom, ne muči me!”
ישוע פקד על השד שבתוך האיש:”צא החוצה, שד!“השד צעק צעקה מחרידה:”מה אתה עומד לעשות לי, ישוע בן אל־עליון? למען אלוהים, אל תייסר אותי!“
8 Jer Isus mu bijaše rekao: “Iziđi, duše nečisti, iz ovoga čovjeka!”
9 Isus ga nato upita: “Kako ti je ime?” Kaže mu: “Legija mi je ime! Ima nas mnogo!”
”מה שמך?“שאל ישוע.”לגיון“, השיב השד.”אינני לבדי; אנחנו כאן שדים רבים.“
10 I uporno zaklinjaše Isusa da ih ne istjera iz onoga kraja.
השדים התחננו לפני ישוע שלא ישלח אותם למקום נידח.
11 A ondje je pod brdom paslo veliko krdo svinja.
בקרבת המקום היה עדר גדול של חזירים שרעה במורד ההרים.
12 Zaklinjahu ga dakle: “Pošalji nas u ove svinje da u njih uđemo!”
”שלח אותנו לתוך החזירים האלה“, התחננו השדים.
13 I on im dopusti. Tada iziđoše nečisti duhovi i uđoše u svinje. I krdo od oko dvije tisuće jurnu niz obronak u more i podavi se u moru.
ישוע הסכים, והם יצאו מהאיש ונכנסו לתוך החזירים. כל החזירים (בערך אלפיים) דהרו בטירוף במורד ההר ישר לתוך הים וטבעו.
14 Svinjari pobjegoše i razglasiše gradom i selima. A ljudi pođoše vidjeti što se dogodilo.
רועי החזירים ברחו לערים ולכפרים שבסביבה, וסיפרו לכולם מה שקרה. כל האנשים רצו מיד אל המקום כדי לראות את המחזה במו עיניהם.
15 Dođu Isusu. Ugledaju opsjednutoga: sjedio je obučen i zdrave pameti - on koji ih je imao legiju. I prestraše se.
עד מהרה התאספו אנשים רבים ליד ישוע, אולם כשראו את האיש יושב לרגלי ישוע לבוש היטב ושפוי בדעתו, נמלאו פחד.
16 A očevici im razlagahu kako je to bilo s opsjednutim i ono o svinjama.
עדי ראייה סיפרו לבאים מה שהתרחש,
17 Tada ga stanu moliti da ode iz njihova kraja.
והאנשים התחננו לפני ישוע שילך משם ויעזוב אותם לנפשם.
18 Kad je ulazio u lađu, onaj što bijaše opsjednut molio ga da bude uza nj.
כשחזר ישוע לסירה התחנן לפניו האיש שיצאו ממנו השדים שירשה לו להצטרף אליו.
19 No on mu ne dopusti, nego mu reče: “Pođi kući k svojima pa im javi što ti je učinio Gospodin, kako ti se smilovao.”
אולם ישוע לא הסכים לכך.”לך הביתה למשפחתך ולחבריך“, אמר ישוע.”ספר להם כיצד ריחם עליך אלוהים, ואיזה נס חולל בך.“
20 On ode i poče razglašavati po Dekapolu što mu učini Isus. I svi su se divili.
האיש הלך לבקר בעשר הערים הגדולות וסיפר לאנשים על הפלא הגדול שחולל ישוע, וכולם התפלאו מאוד.
21 Kad se Isus lađom ponovno prebacio prijeko, zgrnu se k njemu silan svijet.
ישוע חצה בסירתו את הכינרת והגיע אל הגדה שממול, שם כבר חיכה לו קהל רב.
22 Stajao je uz more. I dođe, gle, jedan od nadstojnika sinagoge, imenom Jair. Ugledavši ga, padne mu pred noge
אחד מראשי בית־הכנסת המקומי, יאיר שמו, נפל לפני ישוע
23 pa ga usrdno moljaše: “Kćerkica mi je na umoru! Dođi, stavi ruke na nju da ozdravi i ostane u životu!”
והתחנן בפניו שירפא את בתו הקטנה.”בתי גוססת“, קרא יאיר בייאוש.”אנא, בוא לביתי ושים את ידיך עליה, כדי שתבריא ותחיה.“
24 I pođe s njima. A za njim je išao silan svijet i pritiskao ga.
ישוע הלך עם יאיר, והקהל הגדול הלך אחריהם, נדחף ונדחק סביב ישוע.
25 A neka je žena dvanaest godina bolovala od krvarenja,
בקרב הקהל הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים־עשרה שנה.
26 mnogo pretrpjela od pustih liječnika, razdala sve svoje i ništa nije koristilo; štoviše, bivalo joj je sve gore.
היא סבלה קשות מטיפולים של רופאים שונים, ולאחר שהוציאה את כל כספה, לא זו בלבד שמצבה לא השתפר, הוא אף החמיר!
27 Čuvši za Isusa, priđe mu među mnoštvom odostraga i dotaknu se njegove haljine.
היא שמעה על המעשים שישוע עשה, ולכן הלכה אחריו ונגעה בבגדו.
28 Mislila je: “Dotaknem li se samo njegovih haljina, bit ću spašena.”
”אם רק אצליח לגעת בבגדיו אהיה בריאה“, חשבה לעצמה.
29 I odmah prestane njezino krvarenje te osjeti u tijelu da je ozdravila od zla.
ואכן, ברגע שנגעה בבגדו פסק שטף הדם, והאישה ידעה שנרפאה.
30 Isus odmah u sebi osjeti da je iz njega izišla sila pa se okrenu usred mnoštva i reče: “Tko se to dotaknu mojih haljina?”
באותו רגע הרגיש ישוע שיצא ממנו כוח ריפוי. הוא הסתובב לאחור ושאל:”מי נגע בי?“
31 A učenici mu rekoše: “Ta vidiš kako te mnoštvo odasvud pritišće i još pitaš: 'Tko me se to dotaknu?'”
תלמידיו התפלאו על השאלה המשונה והשיבו:”ראה כמה אנשים נדחפים אליך מכל צד, ואתה שואל מי נגע בך?“
32 A on zaokruži pogledom da vidi onu koja to učini.
אולם ישוע התעלם מהערתם והמשיך להסתכל סביבו, מחפש את מי שנגע בו.
33 Žena, sva u strahu i trepetu, svjesna onoga što joj se dogodilo, pristupi i baci se preda nj pa mu kaza sve po istini.
האישה, אשר ידעה כי נרפאה, התקרבה אליו, נפלה לרגליו בפחד ובחרדה וסיפרה לו את כל האמת.
34 On joj reče: “Kćeri, vjera te tvoja spasila! Pođi u miru i budi zdrava od svojega zla!”
”בתי, אמונתך ריפאה אותך!“אמר לה ישוע.”היי בריאה ולכי לשלום.“
35 Dok je Isus još govorio, eto nadstojnikovih s porukom. “Kći ti je umrla. Čemu dalje mučiti učitelja?”
בזמן שישוע דיבר אל האישה, הגיעו למקום שליחים מביתו של יאיר והודיעו לאב:”בתך מתה; אין צורך להטריח את המורה.“
36 Isus je čuo taj razgovor, pa će nadstojniku: “Ne boj se! Samo vjeruj!”
אולם ישוע התעלם מכך ואמר ליאיר:”אל תפחד; רק תאמין!“
37 I ne dopusti da ga itko drugi prati osim Petra i Jakova i Ivana, brata Jakovljeva.
ישוע עצר את הקהל ולא הרשה לאיש ללכת איתו, פרט לפטרוס, יעקב ויוחנן.
38 I dođu u kuću nadstojnikovu. Ugleda buku i one koji plakahu i naricahu u sav glas.
בהגיעם לביתו של יאיר מצאו את כולם בוכים ומתאבלים על מות הילדה.
39 Uđe i kaže im: “Što bučite i plačete? Dijete nije umrlo, nego spava.”
ישוע נכנס פנימה ושאל את האנשים:”מדוע אתם בוכים ומתרגשים? הילדה לא מתה; היא רק ישנה.“
40 A oni mu se podsmjehivahu. No on ih sve izbaci, uzme sa sobom djetetova oca i majku i svoje pratioce pa uđe onamo gdje bijaše dijete.
כל הנוכחים לעגו לו, אולם הוא לא שם לב לכך וביקש מכולם לצאת משם. הוא לקח את ההורים ואת תלמידיו ונכנס איתם לחדרה של הילדה.
41 Primi dijete za ruku govoreći: “Talita, kum!” što znači: “Djevojko! Zapovijedam ti, ustani!”
ישוע אחז בידה של הילדה וקרא:”טליתא, קומי!“(כלומר:”קומי, ילדה!“) היא הייתה בת 12 והיא אכן קמה ממיטתה והתהלכה בבית. הוריה התפלאו מאוד,
42 I djevojka odmah usta i poče hodati. Bijaše joj dvanaest godina. I u tren ostadoše zapanjeni, u čudu veliku.
43 On im dobro poprijeti neka toga nitko ne dozna; i reče da djevojci dadnu jesti.
אך ישוע הזהיר אותם שלא יספרו לאף אחד מה שקרה, וביקש שיתנו לילדה משהו לאכול.

< Marko 5 >