< Ivan 19 >

1 Tada Pilat uze i izbičeva Isusa.
אז לקח פילטוס את ישוע והלקה אותו בשוטים.
2 A vojnici spletoše vijenac od trnja i staviše mu ga na glavu; i zaogrnuše ga grimiznim plaštem.
החיילים שזרו זר קוצים, הניחוהו על ראשו והלבישו אותו גלימת ארגמן.
3 I prilazili su mu i govorili: “Zdravo kralju židovski!” I pljuskali su ga.
”יחי מלך היהודים!“קראו בלעג, והכו אותו באגרופיהם.
4 A Pilat ponovno iziđe i reče im: “Evo vam ga izvodim da znate: ne nalazim na njemu nikakve krivice.”
פילטוס יצא אל הקהל ואמר:”אני מוציא אליכם את ישוע כדי שתדעו שמצאתי אותו חף מפשע!“
5 Iziđe tada Isus s trnovim vijencem, u grimiznom plaštu. A Pilat im kaže: “Evo čovjeka!”
ישוע יצא החוצה, ראשו עטור זר קוצים ולגופו גלימת ארגמן.”הנה האיש!“קרא פילטוס.
6 I kad ga ugledaše glavari svećenički i sluge, povikaše: “Raspni, raspni!” Kaže im Pilat: “Uzmite ga vi i raspnite jer ja ne nalazim na njemu krivice.”
כאשר ראו אותו ראשי הכוהנים והמשרתים, קראו:”צלוב אותו! צלוב אותו!“”צלבו אותו בעצמכם, “השיב להם פילטוס,”כי אני לא מצאתי בו כל אשמה.“
7 Odgovoriše mu Židovi: “Mi imamo Zakon i po Zakonu on mora umrijeti jer se pravio Sinom Božjim.”
”לפי תורתנו עליו למות, “קראו היהודים,”כיוון שקרא לעצמו בן־האלוהים.“
8 Kad je Pilat čuo te riječi, još se više prestraši
לשמע דברים אלה גבר פחדו של פילטוס.
9 pa ponovno uđe u dvor i kaže Isusu: “Odakle si ti?” No Isus mu ne dade odgovora.
הוא החזיר את ישוע לבית־הממשל ושאל אותו:”מאין אתה?“אולם ישוע לא ענה דבר.
10 Tada mu Pilat reče: “Zar meni ne odgovaraš? Ne znaš li da imam vlast da te pustim i da imam vlast da te razapnem?”
”מדוע אינך עונה לי?“שאל פילטוס.”הרי אתה יודע כי יש בכוחי לצלוב אותך או לשחרר אותך!“
11 Odgovori mu Isus: “Ne bi imao nada mnom nikakve vlasti da ti nije dano odozgor. Zbog toga ima veći grijeh onaj koji me predao tebi.”
אבל ישוע השיב:”לולא קיבלת רשות מלמעלה, לא היית יכול לעשות לי דבר. לכן אשמת המסגירים אותי גדולה מאשמתך.“
12 Od tada ga je Pilat nastojao pustiti. No Židovi vikahu: “Ako ovoga pustiš, nisi prijatelj caru. Tko se god pravi kraljem, protivi se caru.”
כששמע פילטוס דברים אלה ניסה לשחרר את ישוע, אולם היהודים התנגדו ואמרו:”אם תשחרר אותו תגלה חוסר נאמנות לקיסר, מפני שכל העושה עצמו למלך מורד בקיסר!“
13 Čuvši te riječi, Pilat izvede Isusa i posadi na sudačku stolicu na mjestu koje se zove Litostrotos - Pločnik, hebrejski Gabata -
לשמע דברים אלה שוב הוציא פילטוס אליהם את ישוע, והוא עצמו התיישב על כסא המשפט, במקום שנקרא:”רצפה“או”גבתא“.
14 a bijaše upravo priprava za Pashu, oko šeste ure - i kaže Židovima: “Evo kralja vašega!”
כל זה התרחש בערב פסח, בשעה שתים־עשרה בצהריים.”הנה מלככם!“קרא פילטוס לעבר היהודים.”קח אותו מכאן! צלוב אותו!“הם צעקו.
15 Oni na to povikaše: “Ukloni! Ukloni! Raspni ga!” Kaže im Pilat: “Zar kralja vašega da razapnem?” Odgovoriše glavari svećenički: “Mi nemamo kralja osim cara!”
”מה? לצלוב את מלככם?“שאל פילטוס.”רק הקיסר הוא מלכנו!“קראו ראשי הכוהנים.
16 Tada im ga preda da se razapne. Uzeše dakle Isusa.
פילטוס נכנע ומסר להם את ישוע כדי שיצלבו אותו.
17 I noseći svoj križ, iziđe on na mjesto zvano Lubanjsko, hebrejski Golgota.
הם לקחו את ישוע, נתנו לו לשאת את צלבו, וכולם הלכו למקום הנקרא”גולגותא“(”מקום הגולגולת“).
18 Ondje ga razapeše, a s njim i drugu dvojicu, s jedne i druge strane, a Isusa u sredini.
הם צלבו אותו שם יחד עם שני אנשים אחרים – האחד לימינו והשני לשמאלו.
19 A napisa Pilat i natpis te ga postavi na križ. Bilo je napisano: “Isus Nazarećanin, kralj židovski.”
פילטוס כתב שלט בזו הלשון:”ישוע מנצרת, מלך היהודים“ותלה אותו על הצלב.
20 Taj su natpis čitali mnogi Židovi jer mjesto gdje je Isus bio raspet bijaše blizu grada, a bilo je napisano hebrejski, latinski i grčki.
יהודים רבים קראו את הכתוב על השלט, כי ישוע נצלב קרוב לעיר, והשלט נכתב בעברית, ביוונית וברומית.
21 Nato glavari svećenički rekoše Pilatu: “Nemoj pisati: 'Kralj židovski', nego da je on rekao: 'Kralj sam židovski.'”
ראשי הוכהנים ביקשו מפילטוס לתקן את הכתוב:”אל תכתוב’מלך היהודים‘, אלא:’הוא טוען שהוא מלך היהודים‘.“
22 Pilat odgovori: “Što napisah, napisah!”
”את מה שכתבתי כתבתי“, ענה פילטוס.
23 Vojnici pak, pošto razapeše Isusa, uzeše njegove haljine i razdijeliše ih na četiri dijela - svakom vojniku po dio. A uzeše i donju haljinu, koja bijaše nešivena, otkana u komadu odozgor dodolje.
לאחר שצלבו החיילים את ישוע הם חילקו את בגדיו בין ארבעתם.”מה נעשה בכותונת?“שאלו איש את רעהו. הם לא רצו לקרוע אותה, משום שהייתה עשויה מאריג ללא תפרים.”נערוך הגרלה ונראה מי יזכה בה“, החליטו. מעשה זה קיים את הנבואה מתהלים:”יחלקו בגדי להם, ועל לבושי יפילו גורל.“כך עשו החיילים.
24 Rekoše zato među sobom: “Ne derimo je, nego bacimo za nju kocku pa komu dopane” - da se ispuni Pismo koje veli: Razdijeliše među se haljine moje, za odjeću moju baciše kocku. I vojnici učiniše tako.
25 Uz križ su Isusov stajale majka njegova, zatim sestra njegove majke, Marija Kleofina, i Marija Magdalena.
ליד הצלב עמדו אמו, דודתו, מרים אשת קלופס ומרים המגדלית.
26 Kad Isus vidje majku i kraj nje učenika kojega je ljubio, reče majci: “Ženo! Evo ti sina!” Zatim reče učeniku: “Evo ti majke!”
כשראה ישוע את אמו עומדת ליד תלמידו האהוב, אמר לה:”אמא, זהו בנך.“
27 I od toga časa uze je učenik k sebi.
ואל תלמידו האהוב אמר:”זוהי אמך.“והתלמיד אסף אותה לביתו מאז ואילך.
28 Nakon toga, kako je Isus znao da je sve dovršeno, da bi se ispunilo Pismo, reče: “Žedan sam.”
ישוע ידע שהכל הסתיים, וכדי למלא את הכתוב אמר:”אני צמא.“
29 A ondje je stajala posuda puna octa. I natakoše na izopovu trsku spužvu natopljenu octom pa je primakoše njegovim ustima.
בקרבת מקום עמד כד מלא חומץ. הם טבלו ספוג בחומץ, תקעו את הספוג בקצה ענף אזוב והגישוהו לפיו.
30 Čim Isus uze ocat, reče: “Dovršeno je!” I prignuvši glavu, preda duh.
ישוע טעם מהחומץ וקרא:”נשלם.“הוא היטה ראשו הצידה ונפח נשמתו.
31 Kako bijaše Priprava, da ne bi tijela ostala na križu subotom, jer velik je dan bio one subote, Židovi zamoliše Pilata da se raspetima prebiju golijeni i da se skinu.
הואיל והיה ערב שבת, לפני שבת של פסח, לא רצו מנהיגי היהודים להשאיר את הגופות על הצלבים למשך השבת. על כן ביקשו מפיליטוס לשבור את עצמות רגליהם של הנצלבים, כדי להחיש את מותם וכדי שאפשר יהיה להוריד את הגופות.
32 Dođoše dakle vojnici i prebiše golijeni prvomu i drugomu koji su s Isusom bili raspeti.
החיילים באו ושברו את רגלי השניים שנצלבו לצדי ישוע.
33 Kada dođoše do Isusa i vidješe da je već umro, ne prebiše mu golijeni,
כשניגשו אל ישוע נוכחו שהוא כבר מת, ולכן לא שברו את עצמות רגליו.
34 nego mu jedan od vojnika kopljem probode bok i odmah poteče krv i voda.
אחד החיילים דקר את צידו בחנית, ומיד יצאו דם ומים מגופו.
35 Onaj koji je vidio svjedoči i istinito je svjedočanstvo njegovo. On zna da govori istinu da i vi vjerujete
זה שראה את כל זאת יודע שדבריו נכונים, והוא מספר לכם אותם כדי שתאמינו גם אתם.
36 jer se to dogodilo da se ispuni Pismo: Nijedna mu se kost neće slomiti.
כך מלאו החיילים את הכתוב:”ועצם לא תשברו בו.“
37 I drugo opet Pismo veli: Gledat će onoga koga su proboli.
ובספר זכריה כתוב:”והביטו אלי את אשר דקרו.“
38 Nakon toga Josip iz Arimateje, koji je - kriomice, u strahu od Židova - bio učenik Isusov, zamoli Pilata da smije skinuti tijelo Isusovo. I dopusti mu Pilat. Josip dakle ode i skine Isusovo tijelo.
לאחר מכן בא אל פילטוס יוסף הרמתי, שהיה תלמידו של ישוע אך שמר על כך בסוד מפחד מנהיגי היהודים, וביקש רשות לקחת את גופתו של ישוע; והרשות ניתנה.
39 A dođe i Nikodem - koji je ono prije bio došao Isusu noću - i donese sa sobom oko sto libara smjese smirne i aloja.
גם נקדימון בא לשם – אותו איש שבא אל ישוע בלילה – והביא איתו כשלושים קילוגרם של מרקחת יקרה העשויה מבשמים ושמנים.
40 Uzmu dakle tijelo Isusovo i poviju ga u povoje s miomirisima, kako je u Židova običaj za ukop.
השניים לקחו את גופת ישוע ועטפוה בתכריכים עם בשמים, כמנהג הקבורה היהודית.
41 A na mjestu gdje je Isus bio raspet bijaše vrt i u vrtu nov grob u koji još nitko ne bijaše položen.
קרוב למקום הצליבה היה גן ובו קבר חדש שאיש לא נקבר בו מעולם.
42 Ondje dakle zbog židovske Priprave, jer grob bijaše blizu, polože Isusa.
הם קברו בו את ישוע מפני שהיה ערב שבת והקבר היה בקרבת מקום.

< Ivan 19 >