詩篇 42

1 可拉後裔的訓誨詩，交與伶長。 上帝啊，我的心切慕你， 如鹿切慕溪水。

לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי־קֹֽרַח׃ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל־אֲפִֽיקֵי־מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִֽים׃

2 我的心渴想上帝，就是永生上帝； 我幾時得朝見上帝呢？

צָמְאָה נַפְשִׁי ׀ לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִֽים׃

3 我晝夜以眼淚當飲食； 人不住地對我說：你的上帝在哪裏呢？

הָֽיְתָה־לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל־הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶֽיךָ׃

4 我從前與眾人同往， 用歡呼稱讚的聲音 領他們到上帝的殿裏，大家守節。 我追想這些事， 我的心極其悲傷。

אֵלֶּה אֶזְכְּרָה ׀ וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי ׀ נַפְשִׁי כִּי אֶֽעֱבֹר ׀ בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד־בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל־רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵֽג׃

5 我的心哪，你為何憂悶？ 為何在我裏面煩躁？ 應當仰望上帝，因他笑臉幫助我； 我還要稱讚他。

מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי ׀ נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵֽאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָֽיו׃

6 我的上帝啊，我的心在我裏面憂悶， 所以我從約旦地， 從黑門嶺，從米薩山記念你。

אֱ‍ֽלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל־כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָֽר׃

7 你的瀑布發聲，深淵就與深淵響應； 你的波浪洪濤漫過我身。

תְּהֽוֹם־אֶל־תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּֽל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָֽרוּ׃

8 白晝，耶和華必向我施慈愛； 黑夜，我要歌頌禱告賜我生命的上帝。

יוֹמָם ׀ יְצַוֶּה יְהוָה ׀ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שירה שִׁירוֹ עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּֽי׃

9 我要對上帝－我的磐石說： 你為何忘記我呢？ 我為何因仇敵的欺壓時常哀痛呢？

אוֹמְרָה ׀ לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָֽמָּה־קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵֽב׃

10 我的敵人辱罵我， 好像打碎我的骨頭， 不住地對我說： 你的上帝在哪裏呢？

בְּרֶצַח ׀ בְּֽעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל־הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶֽיךָ׃

11 我的心哪，你為何憂悶？ 為何在我裏面煩躁？ 應當仰望上帝，因我還要稱讚他。 他是我臉上的光榮，是我的上帝。

מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי ׀ נַפְשִׁי וּֽמַה־תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֽ͏ֵאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵֽאלֹהָֽי׃