< 民數記 30 >

1 摩西曉諭以色列各支派的首領說:「耶和華所吩咐的乃是這樣:
וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃
2 人若向耶和華許願或起誓,要約束自己,就不可食言,必要按口中所出的一切話行。
איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃
3 女子年幼、還在父家的時候,若向耶和華許願,要約束自己,
ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃
4 她父親也聽見她所許的願並約束自己的話,卻向她默默不言,她所許的願並約束自己的話就都要為定。
ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃
5 但她父親聽見的日子若不應承她所許的願和約束自己的話,就都不得為定;耶和華也必赦免她,因為她父親不應承。
ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃
6 她若出了嫁,有願在身,或是口中出了約束自己的冒失話,
ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃
7 她丈夫聽見的日子,卻向她默默不言,她所許的願並約束自己的話就都要為定。
ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃
8 但她丈夫聽見的日子,若不應承,就算廢了她所許的願和她出口約束自己的冒失話;耶和華也必赦免她。
ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃
9 寡婦或是被休的婦人所許的願,就是她約束自己的話,都要為定。
ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה׃
10 她若在丈夫家裏許了願或起了誓,約束自己,
ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃
11 丈夫聽見,卻向她默默不言,也沒有不應承,她所許的願並約束自己的話就都要為定。
ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃
12 丈夫聽見的日子,若把這兩樣全廢了,婦人口中所許的願或是約束自己的話就都不得為定,因她丈夫已經把這兩樣廢了;耶和華也必赦免她。
ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃
13 凡她所許的願和刻苦約束自己所起的誓,她丈夫可以堅定,也可以廢去。
כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃
14 倘若她丈夫天天向她默默不言,就算是堅定她所許的願和約束自己的話;因丈夫聽見的日子向她默默不言,就使這兩樣堅定。
ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃
15 但她丈夫聽見以後,若使這兩樣全廢了,就要擔當婦人的罪孽。」
ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃
16 這是丈夫待妻子,父親待女兒,女兒年幼、還在父家,耶和華所吩咐摩西的律例。
אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃

< 民數記 30 >