約伯記 7
1 人在世上豈無爭戰嗎？ 他的日子不像雇工人的日子嗎？
| הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ וכימי שכיר ימיו |
2 像奴僕切慕黑影， 像雇工人盼望工價；
| כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו |
3 我也照樣經過困苦的日月， 夜間的疲乏為我而定。
| כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי |
4 我躺臥的時候便說： 我何時起來，黑夜就過去呢？ 我盡是反來覆去，直到天亮。
| אם-שכבתי-- ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף |
5 我的肉體以蟲子和塵土為衣； 我的皮膚才收了口又重新破裂。
| לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר עורי רגע וימאס |
6 我的日子比梭更快， 都消耗在無指望之中。
| ימי קלו מני-ארג ויכלו באפס תקוה |
7 求你想念，我的生命不過是一口氣； 我的眼睛必不再見福樂。
| זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב |
8 觀看我的人，他的眼必不再見我； 你的眼目要看我，我卻不在了。
| לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני |
10 他不再回自己的家； 故土也不再認識他。
| לא-ישוב עוד לביתו ולא-יכירנו עוד מקמו |
11 我不禁止我口； 我靈愁苦，要發出言語； 我心苦惱，要吐露哀情。
| גם-אני לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי |
12 我對上帝說：我豈是洋海， 豈是大魚，你竟防守我呢？
| הים-אני אם-תנין כי-תשים עלי משמר |
13 若說：我的床必安慰我， 我的榻必解釋我的苦情，
| כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי |
14 你就用夢驚駭我， 用異象恐嚇我，
| וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני |
15 甚至我寧肯噎死，寧肯死亡， 勝似留我這一身的骨頭。
| ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי |
16 我厭棄性命，不願永活。 你任憑我吧，因我的日子都是虛空。
| מאסתי לא-לעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי |
17 人算甚麼，你竟看他為大， 將他放在心上？
| מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך |
18 每早鑒察他， 時刻試驗他？
| ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו |
19 你到何時才轉眼不看我， 才任憑我咽下唾沫呢？
| כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי |
20 鑒察人的主啊，我若有罪，於你何妨？ 為何以我當你的箭靶子， 使我厭棄自己的性命？
| חטאתי מה אפעל לך-- נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא |
21 為何不赦免我的過犯， 除掉我的罪孽？ 我現今要躺臥在塵土中； 你要殷勤地尋找我，我卻不在了。
| ומה לא-תשא פשעי-- ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני |
